Auf Kommentar antworten

הסיפור מתחיל בסבי שמעון מלכה שעלה ממרוקו לישראל בשנת 1950 בגיל 11 במסגרת עליית הנוער והתיישב בקיבוץ "בית זרע". לאחר עליית אימו ואחיותיו לארץ בשנת 1956 עבר סבי להתגורר עימם בעיר עכו, וחי את חייו בעיר עכו.
סבתי רחל כהן עלתה מטורקיה בשנת 1948 לישראל בגיל 3 והשתכנה יחד עם משפחתה במחנה אוהלים בנתניה, כעבור שנה בה חיו בעיר נתניה הם עברו להתגורר בעיר עכו בצריף, זאת משום שידעו כי בעיר עכו יש קהילה גדולה של יוצאי תורכיה ובולגריה אליה רצו להשתייך.
סבי שמעון וסבתי רחל הכירו בעיר עכו, התחתנו בשנת 1962 וילדו את ארבעת ילדיהם, אבי אופיר הוא הבן השני שנולד להם.
אבי אופיר גדל בעכו ובילה בה את כל ימי ילדותו ונערותו.

אימי דלית הסיפור שלה בארץ מתחיל בסבי יוסי בללי שעלה עם משפחתו ממצרים לישראל בגיל 3 שנים בשנת 1949, הם השתכנו במחנה אוהלים בפרדס חנה וחיו באוהלים שנתיים, לאחר מכן עבר סבי יחד עם משפחתו להתגורר בבית קבע בעיר עכו. סבתי לאה כהן עלתה ממרוקו לישראל בשנת 1956כשהיתה בת 5 שנים יחד עם אימה אחיה ואחיותיה, אחות סבתי שהיתה נשואה והתגוררה כבר בעיר עכו הביאה אותם בעקבותיה להתגורר בעכו, סבתי לאה גדלה בעיר עכו ובילתה שם את ימי ילדותה ונערותה. סבי יוסי וסבתי לאה הכירו זה את זו התחתנו בשנת 1970 והתגוררו בעיר עכו, שם נולדו להם שלושת ילדיהם, אימי דלית היא ביתם הבכורה.

הוריי אבי אופיר ואימי דלית הכירו זה את זו בעיר עכו בה התגוררו ובילו את כל חייהם.
בשנת 1995 התחתנו הוריי והחליטו לעזוב את העיר עכו ולקנות את ביתם בעיר הסמוכה נהריה, הוריי החליטו לעזוב את העיר עכו משום שהעיר נהריה הייתה קרובה יותר למקום עבודתה של אימי וגם משום שהייתה עיר יפה, מסודרת עם מערכת חינוך טובה ורחבה ואפשרויות לגור בסביבה נעימה יותר מהעיר עכו אשר שינתה את אופייה מהתקופה שבה הם גדלו בה.
סבי שמעון וסבתי רחל עברו לפני 7 שנים להתגורר בנהריה בעקבותינו.
הוריי קנו את ביתם הראשון בנהריה ברחוב קפלן 31 ב' וחיו בו כ- 6 שנים.
לאחר שנולדו להוריי 3 בנותיהן (אני מיכל ביתם הבכורה) הם רכשו דירה חדשה בנהריה ברחוב הסחלב 8 בית שבו אנו חיים עד היום.
סך הכל משפחתנו חיה בנהריה עד היום כ- 12 שנה.

מיכל מלכה ד 2