סיפורם של מסמכים מעזבון משפחת נוימן( המסמכים במקור נמצאים במוזיאון היקים בתפן)

*********************************************************************************

מסמך מס' 1.

רשיון הנהיגה של אבי ולטר נוימן עם צלב הקרס הוצא בגרמניה הנאצית ב- 1937 לפני העלייה לפלשתינה.

********************************************************************************

מסמך מס' 2.

סיפורו של מסמך FOLEY

זהו האישור לקבלת הסרטיפיקט לאבי ולטר נוימן שחתום ע"י FOLEY.
מסמך זה הונפק ביום 9 לנובמבר 1937 ע"י המחלקה לביקורת דרכונים בקונסוליה הבריטית בברלין.
תרגום המסמך בקצרה:" מכתב מיום 8.11.1937 בעניין ולטר נוימן.
1. הסרטיפיקט יהיה תקף עד 26.12.1937
2. אם יפוג תוקפו של הסרטיפיקט אני סבור שאי אפשר יהיה לנפק סרטיפיקט חדש.
אם מר נוימן חכם ,ובאמת מתכוון להגר לפלשתינה , ראוי שיעשה זאת בכל הנסיבות ללא דיחוי!
חתום ע"י פ. פולי – פקיד מחלקת הפספורטים."

. המסמך נמסר למוזיאון היקים בתפן ב- 21.5.2008. הוא עורר תשומת לב אצלי ואצל מנהלת הארכיב, נילי דוידסון ,וזאת עקב ההערה יוצאת הדופן בסוף המסמך.על המסמך חתם פקיד בשם פ. פולי .
נילי דוידסון נזכרה מיד בספר שקראה בשם :
FOLEY
, THE SPY WHO SAVED 10000 JEWS
הספר נכתב ע"י Michael Smith
הספר הובא מיד מן הספרייה. ונמצא שפרנק פולי היה בכיר המרגלים הבריטיים בגרמניה עד 1939 .
בשנה זו עם פרוץ המלחמה ,הועבר לנורווגיה למשימות ריגול חשובות.
תפקידו במחלקה לביקורת דרכונים בשגרירות הבריטית בברלין , היה תפקיד כיסוי לפעילותו הענפה בהקמת רשת ריגול אנטי נאצית בגרמניה.
הוא סייע רבות בהצלת אלפי יהודים ע"י הנפקת מסמכים מזויפים , הוא הצליח לחלץ יהודים ממחנות ריכוז בגרמניה ואף התעלם מן המכסות שהטילו הבריטים על העלייה לפלשתינה.לעתים הסתיר יהודים בביתו הפרטי תוך סיכון משפחתו.
על פעילותו רבת ההיקף זכה ,20 שנה לאחר מותו ,להכרה כחסיד אומות העולם מטעם "יד ושם" ב-1999, וכן ניטעה חורשה על שמו בקבוץ הראל.
הספר תורגם לעברית בשנת 2006 ע"י אודי תגרי (הוצאת מעריב) ונקרא: פולי ,המרגל שהציל רבבות יהודים . מאת מייקל סמית.
יצרתי קשר עם "יד ושם" שגילו עניין רב במסמך. הם הוסיפו אותו לתיקו של FRANK FOLEY .במקביל יצרתי קשר ,בדואר אלקטרוני ,עם מייקל סמית ושלחתי לו את המסמך. הוא גילה התעניינות רבה בנסיבות הנפקתו . ספרתי לו על חייו של אבי כסטודנט בברסלאו בגרמניה הנאצית בשנים 1931- 1935 .החלטתו לעלות לפלשתינה גמלה בליבו לאחר שקרא את " מיין קאמפף" והבין שיהודים חייבים לעזוב את גרמניה.( ראה הראיון עם נוימן).יתכן שהערתו הנחרצת של פולי , זרזה את החלטת הורי לעזוב את גרמניה עוד בדצמבר 1937.

*************************************************************************************

מסמך מס' 3.

מסמך זה מאשר את נשואי הורי ולטר וקטה נוימן , בבית הכנסת הגדול בברסלאו. האישור נין ע"י הרב מיכלים. ב: 24.10.1937

**************************************************************************************

מסמך מס' 4.

רשיון לעליה מטעם המחלקה לביקורת דרכונים בקונסוליה הבריטית בברלין. אישור זה ניתן לסבי וסבתי : ארטור וליסבט נוימן ביום 26.7.1938

תרגום המסמך ( בקיצור}
"אני מודיע לך שהענקתי לך ולרעייתך סרטיפיקט לעליה לפלשתינה.
הפספורטים חייבים להיות מוצגים בפנינו עד 20.9.1938
עליך להמציא את המסמכים הבאים:
1. הפספורטים.
2. אישור רפואי על מצב בריאותכם.
3. אישור על חיסונים .(אבעבועות).
4. עלויות הויזה .(מצוינות בגוף המסמך)

בכבוד רב חתימת מפקד מח' בקורת הדרכונים הבריטית בברלין."

הרקע לחוק נגד צפיפות (או גידוש יתר)25.4.1933 – במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר.
החוק קבע מכסה מקסימלית של התלמידים היהודיים, הרשאים ללמוד בבתי הספר ובאוניברסיטאות.
אלפי תלמידים וסטודנטים הורחקו ממוסדות הלימוד בעקבות יישום החוק.
אחוז היהודים במוסדות הלימוד נקבע ל- 1.5%. על רקע זה יש להבין את מכתבו של הרקטור לאבי ולטר נוימן.

***********************************************************************************
מסמך מס' 5.

מכתב מרקטור הטכניון בברסלאו אל אבי הסטודנט מיום 24.7.1933

תרגום בקצרה:
"לסטודנט מר ולטר נוימן .
על פי רוח החוק נגד הצפיפות / גידוש יתר) של בתי הספר והאוניברסיטאות-
( הכוונה כמובן ל יהודים – הערת המתרגמת).מיום.1933 25.4 * ,
אתה מתבקש לענות על השאלות הבאות:
1. האם שרת אביך במלחמת העולם ה-ראשונה בחזית כלוחם לטובת הרייך הגרמני?
2. האם משהו מהוריך או מסביך הוא ממוצא ארי?"

**************************************************************************************

מסמך מס' 6.

תשובה למסמך מס' 5 - "מכתב מרקטור הטכניון בברסלאו אל אבי הסטודנט"
מיום 26.7.1933

"לכבוד רקטור הטכניון בברסלאו
בתשובה לשאלותיך מיום 24.7.1933 (תרגום מקוצר)
1. אבי, שנפצע בשרותו הפעיל והפך ללא מתאים לשרות , התנדב לשרות כחובש מ- 1915 עד סוף המלחמה ,הוא צוין לשבח על שרותו.
2. הורי ואבותי הם ממוצא יהודי, ונמצאים בגרמניה דורות רבים כתושבים קבועים."

מאת הסטודנט ולטר נוימן

תרגמה וכתבה מרים סלע - נוימן
תום שגב כתב "הסרטיפיקט של וולטר נוימן" בעיתון הארץ