זיכרונות של מאירה לפידות (בל) (ראיין גדעון סגלי) 5.10.06
- אחת משתי תאומות. לאחותה קוראים אילנה (היום בארה"ב).
- גרו בצריף ברחוב ויצמן מדרום לגעתון, ליד בית ספר ויצמן.
- ההורים הגיעו לנהריה בשנת 1936. הבנות נולדו בשנת 1937.
- זוכרת הרבה נחשים ועקרבים ופחד מקולות התנים. ערבים היו באים עם העדרים למרעה ליד הבתים, פעם ראו הילדים המלטה של כבשה, דבר שהשאיר עליהם רושם.
- היתה בגנון של חנה ירמיאס. היתה בגן רחל של רחל טרישט (אחותה של חנה ירמיאס).
- קשר טוב עם משפחת ירמיאס. חברה של דניאלה. עדה (ז"ל) אחותה של דניאלה היתה מורה לתפירה בבית הספר. בנימין ירמיאס היה חבר טוב של ההורים. לפעמים היה נכנס לבית בחצות.
בגינה היא זוכרת בוטנים ותותים.
- רבקה צימרינג היתה מורה שלה. פעם שמו לרבקה על הכסא מסטיק. רבקה לא כעסה וספרה לילדים שגם היא בילדותה עשתה מעשה קונדס למורים. הם שמו דלי עם מים מעל הדלת.
- פעם שנשארה כתורנית בבית הספר היתה רוח ודלת נתרקה. שלמה רילף כמנהל נתן לתורנים עונש להעתיק קטע מהתנ"ך מאות פעמים, למרות שלא היו אשמים.
- בבית לא היה חשמל. התאומות היו הולכות לשכנים כדי לשמוע רדיו. שמעו את תכנית הבוקר של בן-חנן.
- זוכרת הרבה "כלניות" שיכורים. פעם החיילים הסקוטים עשו תהלוכה עם החצאיות ועם חמת חלילים.
- למשפחה היה רק זוג אופנים אחד שאבא קנה לאמא. אמא לא הצליחה לרכב על האופנים. רק בגיל 8 בערך מאירה למדה לרכב על האופנים כי אלו היו אופנים גבוהים. לא היו אופנים מתאימים לילדים למעט לבת של משפחת בן-חור, אנשים עשירים, שכולם קנאו בהם. לבת שלהם היה זוג אופנים בינוניות.
- זוכרת את ליל הורדת המעפילים של ה'אומות המאוחדות'. כולם התגייסו. היה קר וסוער.
- משיירת יחיעם ראו מנהריה רק את העשן ושמעו קולות ירי. היה מפחיד.
- באפריל 1948 יצאה המשפחה במעונה לקריות. זה היה אחרי שבת דודה – מרים ארנהיים מרמתיים שהיתה בפלמ"ח באשדות יעקב – נהרגה בהר כנען. לבנות אמרו שאמא צריכה לעזור לדודה, זה היה התירוץ לעזיבת נהריה. אחר כך מצאו חדר בקריות ונשארו שם.
- אבא עבד בקנטינה בסנט ג'ין, המחנה הבריטי. כשהבריטים עזבו הם השאירו שני כלבים לאבא. אחד נשאר במשפחה ואחד נתנו למכס פייבלמן.
- אגב פייבלמן. בחגים (חנוכה) היו נותנים לכל הילדים מתנה – לשתות קקאו בפינגווין או בבית הקפה ממול ליד פייבלמן.
שכנים:
- משפחת טלהיימר – שכנים מצפון. היתה להם מחלבה. הבת לאה (ז"ל). איריס הנכדה גרה עד היום בנהריה.
- גבי ברשטיין – היתה להם חנות מכולת גדולה בתחילת הגעתון, היום גר בקרית ביאליק.
- שטיינברג – אז היתה להם חנות צעצועים ועיתונים, דברי סדקית.
- ממול גרה משפחת שטרן שהיה להם עסק של אופנים. הצריף שלהם נשרף, הם עברו ומאז השטח נשאר ריק, פנוי למשחקי ילדים.
- ריכבלסקי גרו בהמשך ויצמן בסמטה לכיוון הים. יונה האח של חנן שנהרג בהתקפה האווירית
היה חבר טוב של מאירה. היו עושים שיעורי בית ביחד ושותים קקאו (אז היה נחשב מאד).