נהריה

טיול ברגל למזרעה

הטיול לכפר הערבי מזרעה בדרום-מזרח נהריה הוא טיול העשוי לקחת שעה בערך בכיוון אחד. יוצאים ע"י קפה ציון בכיוון דרומה לאורך רחוב וייצמן.

מהמרכז לעין שרה
שימו לב לשכבת אבנים בתעלת הכביש בצדו המזרחי בין הבתים מס' 109 ומס' 111. אבנים אלה הם שרידי הכביש הרומאי אשר הוליך בזמנים עתיקים לארץ חוף הארץ ולפנינו קטע של שלוחת הויא מאריס ((Via Maris המפורסמת,"דרך הים". בשנת 1937 נמצאה בסביבה זו אבן סימון דרך,או יותר נכון:מצבה נושאת כתובת בשפה הלטינית בזו הלשון: ner(oni)(eratoi) imp ot godru (o)com vici nea (anorum) veter (emais) ptol (onia) col caesari
התרגום העברי:לאימפראטור נירון קיסר,קולונית החיילים המשוחררים פטולימאיס,הכפרים ניא כומה וגדרו.(1) פטולימאיס היא עכו בשמה היווני,ניא כומה נשאר עד כה בלי זהות,גדרו מתייחס בוודאי למקום בקרית ביאליק,המכונה בערבית "חרבת ג'ידרו".
בקצה רחוב וייצמן פונים שמאלה(מזרחה) וממשיכים ברחוב קפלן עד לפני תחנת הרכבת. פונים ימינה(דרומה) עד לאזור בתי החרושת(קואופרגום) ופונים שוב ימינה(מערבה) כדי ללכת לאורך הפרדסים, פרדס אירני - הנקראים "הפרסיים" היות ובעליהם פרסים מראשי כת הבאהאיים. שמה בערבית:"בוסתן ג'אנאיין".

בקצה הדרך, במקום בו היא נפגשת עם פסי הרכבת פונים ימינה ואחרי 50 מטר ממשיכים בכיוון הקודם, בצל שדרת עצי איקליפטוס. אלה הן אדמות עין שרה, אחוזה עם בית מגורים הנמצא בתוך פרק, הנקראה ע"י בעלה הערבי "אינשירה"(ז"א מקום השמחה).

נהריה בת 25 מרכז הגליל המערבי
עריכה:יוסטוס מאיאר. אילוסטרציה:גבריאלה רוזנטל. עיצוב:דב א.ראו.

משנרכשה ע"י ד"ר ליברמן בשנת 1935 הפך הוא את השם ל"עין שרה" על שם אשתו. הבית-בניין נאה בן שתי קומות,בנוי אבני קורקר מקומי עם גוונו האדמדם-נמסר בשנת 1961 לעירית נהריה ע"י אלמנתו של ד"ר ליברמן כדי שישמש כמרכז תרבות ובית נכות.

מהבית עוברים בין שורות העצים של שדרה המוליכה לכביש נהריה-עכו. ממול רואים על הגבעה בתי קיבוץ עברון. עד שנת 1945 ישב הקיבוץ באדמות עין שרה.

"דאר אל בשה" ו"קסר מזרעה".

חוצים כביש עכו ועולים בדרך עפר ליד תחנת פז לפסגת הגבעה. משמאל הדרך חורשה קטנה אשר נטעה ע"י הגנראל מק ניל(ר.להלן). מימין הדרך בנין מרובע גדול הנקרא "דאר אל באשה". הכוונה לסעיד פחה,תורקי,בעל הקרקעות הגדול בסביבה זו,שהיה שר בממשלתו האחרונה של עבדאל חמיד,סולטן תורקיה. נתלה בהתחלת שנות העשרים ע"י קמל אטאתורק. אל זו המוכרת בקרב הפלחים בתור "אס סית". הבניין המרובע הדומה לחאן,לא נבנה כאכסניה אלא לצרכי המשק החקלאי של הפחה. צורתו משקפת יפה את המצב הביטחוני בתקופת שלטון התורקים,כאשר אוכלוסיית הקבע הלכה והצטמצמה, הבדווים נהיו לאדונים האמיתיים של הארץ. הם עלולים היו להופיע לפתע ולגבות "דמי חסות". במקרים כגון אלה שימשה החצר-שמידותיה בחוץ כ37 מטר כל צד-מקלט לעדר צאן או בקר ואפשרה הגנה מפני התקפות. גובה החומות כ4,6 מטר. עובי חומת הכניסה 1,20 מטר. כשנכנסים רואים משמאל וימין חדרי מגורים. מול הכניסה נמצאים דירים. מדרגות מאפשרות עליה לחומה ולגגות. החלונות החיצוניים הוכנסו יותר מאוחר,אחרי השתפרות המצב הביטחוני.

בית המגורים אשר מזרחה מדאר אל באשה הוא ווילה גדולה,מושב בעל האדמות ונקראת "קסר מזרעה" (קצר מזרעה). בו היה גר במשך 18 שנה עד אחר קום מדינת ישראל הגנראל מק ניל,ממצביאי צבא אלנבי בזמן כבוש הארץ. ידוע היה כידיד הערבים,אשר מנע חיפושים בכפר השכן בעת המאורעות 1938/36. בתחילת שנת 1948 הבין את מהלך העניינים ובא לידי הבנה עם אנשי ההגנה בנהריה. בחסותו נשארו חמש משפחות מתושבי הכפר באל מזרעה בעת בריחת האוכלוסייה. למשפחות אלה התווספו מספר ניכר של פליטים מכפרי הגליל המערבי. מספר התושבים בכפר עולה היום על 1000.

בקסר מזרעה ישב לפני כשמונים שנה במשך שנתיים באהא אולה,מיסד כת הבאהאיים. לאחר שעזב גנראל מק ניל את המקום עבר הבית לידי הבאהאיים אשר החזירו אותו למצב בו היה בעת שהתגורר בו באהא אולה, כעין מוזיאון לזכרו. בפינת הבית שלט:מקום קדוש לבאהאיים. קהל המבקרים מתבקש לכבד שלט זה,בעת הביקור ולהבין שאין זו תצוגה של שטחים פרסיים יפים אלא מקום קדוש לבעל הבית. בשבתות הכניסה מ9 בבוקר עד רדת החשיכה. ביתר הימים אפשרות הכניסה אחרי שעה 3 אחה"צ-לא תמיד ימצא מישהו שיפתח.

אמת המים והכפר אל מזרעה
עוברים בין דאר אל בשה וקסר מזרעה יורדים מתחת לאמת המים אשר סיפקה מי מעינות כברי עד לשנת 1950 לעיר עכו. בצד ימין,מתחת לאמה,בית בד ובפתחו אבן ריחיים עשויה גרניט,כנראה מיובאת ממצרים. אין גרניט בצפון הארץ. חוצים את העמק על גבי סוללה בנויה אבנים מסותתות,מהתקופה התורקית,אולי קדומה יותר. שכבת האבנים העליונה הורדה מהסוללה לצרכי בניה. רק במקומות אחדים נשארו שרידיה. נראות שתי קשתות אשר אפשרו מעבר מי השיטפונות בחורף. היום פרוצה הסוללה-רואים את המשכה עולה בגדה הדרומית של הוואדי-ע"י תעלת ניקוז. הגשר מעליה בנוי צינורות בצורה שאינה משתלבת בסביבה הרומנטית. רואים באמת המים פריצה של קשתות אחדות,אשר נפלו בשיטפון הגדול של פברואר 1945. תיקונים נעשו ע"י חיבור צינורות פלדה לאמה באמצעות ארגזי בטון. נאמר ששם הוואדי "אל מג'נונה"(גיא המטורפת) ניתן בשל אישה שהתגוררה בחלקים העליונים שלה. איזור הניקוז של גיא סלעי ורומנטי זה הוא כ-100 ק"מ והוא מטרה יפה בפני עצמה לטיול רגל. אין בגיא מעינות. עולים לכפר אל מזרעה. פירוש השם:חווה חקלאית. קמרון גדול בולט לעין,שריד התקופה הצלבנית,אמנם ניכרים בו תיקונים מאוחרים יותר.

הצלבנים קראו לכפר לה מצרה.

סובבים הבניין,עולים דרך שער ועולים במדרגות למרפסת מעל לקמרון. לפנינו נוף מרהיב עין. ברדת מן המדרגות נראית ממול חומה בנויה אבנים עצומות ממדים. לפנינו פנה של חצר מבוצרת. עבי חומה זו שני מטר. נראים בה חרכי ירייה. האבנים סבלו מארוזיה וכן גם נדבך אבנים דומות המהווה תחתית חומה מזרחית הרוסה של אותה חצר. חומה זו בנויה בזוית פתוחה ביחס לחומה הקיימת. אפשר לעלות על החומה מצידה השני. מכאן בולט לעין שהמבצר הקדום חלש היטב על הסביבה. כל הסימנים מעידים שפסגה זו הייתה אזור מבוצר בגודל של 40 על 50 מטר. בסמטה מערבית נשמר כל אורכו של קיר המבצר עד לגובה ניכר. בתים אחדים של הכפר בנויים על גבי חומה מערבית זו. גודל האבנים נותן לחשוב שהצלבנים השתמשו לצרכיהם באבני בניין קדום יותר. ממזרח לבניין הקמרון הנזכר למעלה בנוי,על שפת הגיא מעל באר,בניין מקומר קטן אחר הנראה צלבני. הבניין מוסתר-הגישה קשה. ממשיכים בדרך בכיוון הקודם ומגיעים לקבר ולי בשם שיך רדואן. האבן על קבר הקדוש מפויחת מהדלקת נרות מדי יום שישי לכבודו. מגישים לו גם אוכל בקערות קטנות. לא-מאמינים מוזהרים לבל יכניסו ידם בחריץ האבן,פן תאבד להם. לאות נדירת נדר קושרים פיסת בד לענף של עץ השמיר השכן,הנותן צל רב ומשמש מקום משחקים אהוב על ילדי הכפר. מהעץ יורדים צעדים אחדים לסלע בולט במדרון. חצובות בו מדרגות. האם שימש כבמת פולחן בימים קדומים?מתחת לסלע מערה דומה למערת קברים,יש לה פתח נוסף ממול לכניסה ושימשה לפני זמן מה כ"טבון",תנור אפיה. בעת סיור בכפר תראו שקעים רבים בסלעי הגבעה. על פי רוב אלו הם עקבות חציבה של אבני בניין בתקופה הרומית-ביזנטית. אפשר לחזור לנהריה באותה דרך או בתחבורה ציבורית בכביש עכו-נהריה הסמוך. (נהריה,יוני 1961)