סגן בן גאון דוד בנגן, קורט ז"ל

בית יד לבנים נהריה
סגן בן גאון דוד בנגן, קורט ז"ל

בן נלי ואלכס
נולד בגרמניה
ב-כ"ה בסיוון תרע"ה, 7/6/1915
נפל בפעילות מבצעית
ב-ט"ז בניסן תרצ"ח, 17/4/1938
בתקופת המאורעות
שרת באצ"ל
מקום נפילה:חניתה
באזור:הגליל
נקבר בנהריה
הותיר אישה וילדה

קורות חיים
בן נלי ואלכס. נולד בכ"ה בסיוון תרע"ה (7.6.1915) בברלין, גרמניה. היה בן יחיד להוריו ובעודו ילד חונן בחוש מוסיקאלי ונחש ל"ילד פלא". בהיותו בן שש כבר עמד על כבודו כיהודי והכה חבר בבית-הספר שהעליבו על שייכותו הלאומית. ברבות הימים נמנה עם מייסדי קן בית"ר בברלין. חבריו לתנועה זוכרים אותו כצעיר צנוע, מקשיב, כבד ראש ומעשי ונחוש בדעתו לעלות לארץ ישראל. על אף התנגדות אימו לעלייתו התחיל בהכנות לכך,למד עברית, התאמן בספורט שימושי ולמד נהיגה. בסוף 1932 יצא עם כמה חברים וחברות בשתי מכוניות מברלין דרך וינה, ארצות הבאלקאן ואסיה הקטנה עד שהגיע לישראל. עם בואו לארץ שינה מיד את שמו לדוד בן גאון. ראשית דרכו עשה בפלוגות העבודה של בית"ר ועבר בראשון לציון, מגדל, יסוד המעלה וראש פינה, שם עבר בשדות הטבק ועם זאת, גם עבר קורס סגנים באצ"ל. בראש פינה נידב עצמו לניסויים שעשה ד"ר גדעון מר במחלות קדחת הקווארטאנה; לגופו הוחדרו חיידקי החדחת ואלה גרמו לו סבל רב אבל המעשה הועיל הרבה לחקר המחלה. בהמשך שירותו בפלוגות השתתף בכיבוש אדמת רמת טיומקין ובכיבוש העבודה ביבנאל ואחר כך הועבר לתל אביב. בתל אביב שימש כמפקד שכבת בית"ר הצעירה והתמסר כל כולו לפעולות הקן, לגיוס צעירים והכשרתם. כעבור זמן נמנה עם העולים לאדמות נהריה, עבד שם כטראקטוריסט בחריש והחל עוסק בהקמת ביתו ופיתוח משקו. עם זאת היה פעיל בשמירה ובהגנת המקום. עם העליה לחניתה, ישוב "חומה ומגדל" בגליל העליון המערבי (12.3.1938), יצא לשם לעבודה החריש ועימו הטראקטור. חבוש כובע פלדה ומוקף שומרים היה ראשון שפתח ניר באדמת הטרשים של הישוב החדש. בערב פסח הודיע לאישתו כי עליו לסיים את עבודתו ומשום כך לא יחזור הביתה לליל הסדר כאשר נסע, למחרת היום, לראות את יקיריו הותקפה המכונית שבה נסע ביריות מן המארב ודוד נפצע פצעים אנושיים. הוא הספיק לכוון את אקדחו ולירות בתוקפים ולהרוג שניים מהם. דוד הוציא נשמתו בט"ז בניסן תרצ"ח (17.4.1938) ונטמן בנהריה. הניח אשה וילדה.