ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל
הקיבוץ המאוחד המזכירות
צרור מכתבים
עלון לאינפורמציה פנימית
עין חרוד ט"ו באדר תש"א 99(164) 14 במרץ 1941

ציוני-שעה
בזמן האחרון אני שומעים, כי רבתה מצוקת העבודה בישובי הקיבוץ וכי חסרות ידיים עובדות בהרבה משקים ופלוגות. וייתכן שתרב המצוקה עוד יותר עם עונות העבודה הבוערות. השנה הראשונה למלחמה עברה על הארץ בסימן של משבר כלכלי, חוסר עבודה ומצוקה חמרית קשה לאלפי פועלים בעיר ובמושבה. המשק הארץ-ישראלי, והמשק העברי במיוחד, זועזע קשה. העסיקה אז, בעיקר, שאלת ארגון העזרה למובטלים, הקלה המצוקה, הסיוע, מסי-החירום. וגם את מוסדות הקיבוץ ומועצותיו העסיקה בשנה זו שאלת חוסר העבודה ברבות מפלוגותיו ושאלת ארגון העזרה ההדתית בין ישוביו, לבל יהיה רעב ומצוק בתוכו. במשך השנה הראשונה למלחמה, זרמה עוד העליה לארץ בדרכים שונות. עליית המעפילים הביאה לקיבוץ מאות חברים חדשים. עתה נסתמו כמעט לגמרי כל מבואות העליה. הארצות, בהן היו ישובים יהודיים גדולים ואשר מהם זרמה העלייה לארץ, נשתעבדו בזו אחר זו בגרמניה הנאצית. בימים אלה עוברת הכוח על יהודי בולגריה. הזרוע המאצית נטויה על יוגוסלביה ושאר ארצות הבלקן. עוד מעט ותחסם גם הדרך,בה עברו חברינו, שהגיעו באחרונה מארצות הכיבוש הרוסי. וחרדתנו רבה. הננו הולכים וניתיקם בתיגרת יד האויב מהמוני העם, מהמוני הנוער היהודי, ממקורות האנוש של מפעלנו ותנועתנו. מה יהא גורל מפעלנו בארץ בכלל ושל המפעל הקיבוצי במיוחד, אשר עיקר יניקתו היה מתנועת הנוער,
מעליית-הנוער, מעליית-המפעלים? כיצד נקיים את משקינו,את פלוגותינו,את ישובינו הגדולים,אשר סוד הצלחתם הוא בגידולם והתפתחותם? כיצד נקיים את פלוגותינו הצעירות המתחילות, אשר התנאי לקיומם, התפתחותם והצלחתם הוא- גידולם? המשק המעורב, העובד , הפועלי, הקיבוצי- הוא היסוד לכלכלתנו בארץ. הפלוגה המעירה, הגדלה,החותרת להתישבות,הנה היסוד לכיבושים נוספים. האמנם יהיו נידונים מפעלינו הכיבושיים, ההתישבותיים והמשקיים להצטמקות, לדילדול?

עד כה במשך 3 ימים רצופים ואחרכך יהיה מחולק לשלושה חלקים - כל חלק עמקו תעבורנה לחלקה אחרת. במחזור של 21 יום יהיה שונה. תעבורנה הפרות מחלקה לחלקה. את החלקות שבהן רעו כבר במידה מספקת, כי בשטח רטוב היקר נרמס ומתקלקל וגם האדמה מתקלקלת. כל חלקה תהיה גדורה על ידי חוט חשמלי במתח נמוך.
נפרות נזהרות לאחר ניסיונן מלנגוע בחוט והשמירה עליהן אינה דורשת עבודה מרובה. אותו השטח נוכל לנצל אחרכך על ידי הוספת זרעים שונים- ובעיקר תלתן רב שנתי- למרעה חורף. חלק מהצמחים יגלד בעיקר בקיץ וחלקם בחורף. המרעה המלאכותי יוזיל בהרבה את הספקת היקר לרפת ונגיע ליתר קביעות בהזנת הפרות
(מעוז החיים) ( פיזינגר)

בריכה לאגירת מים
במשך כל הימים מורגש אצלנו מחסור בכמות מי ההשקאה. תעלת הבטוח מסוגלת להעביר כמות מים יותר גדולה, אולם חלק מהמים שלנו ממכון המים המשותף אינו מספיק להשקאת יום ואיני ואני נאלצים להשקאות בלילות. השקאת לילה עולה ביוקר ודורשת שמירה מיוחדת על העובדים בהשקאה. כן אין המשקה מבחין יפה בחושך והוא מציף שטחים שאינם דרושים השקאה ולהיפך- משאיר קרחות יבשות בשטח המכוון להשקאה. ניגשנו על כן לבניית בריכה, אשר אפשר יהיה למלאה מים בלילה ולהוסיף אחרכך את המים האלה לתעלת ביום. הבריכה תכיל בערך 4.000 מטרים מעוקב'. אנו משערים, כי כמחצית המים נצליח להעביר לתעלה בלי שאיבה שניה ואת יתר המים נשאב לפי הצורך במשאבה שתותקן לשם המטרת השטחים מעל לתעלה. את הבריכה הזאת נתאים גם לרחיצה. ארכה יהיה מחולק לשלושה חלקים- כל חלק עמקו יהיה שונה.
(א)- עומק המים בחלקה הזאת יהיה מ-30 עד 80 מ"מ. המים חאלה יהיו מובדלים ע"י גד רשת. מקום הרחצה הזה יימסר לילדים הקטנים.
(ב)- חלקה זו של הבריכה,שעמקה יהיה מ80 עד 160ס"מ יימסר לחברים שאינם שחיינים. השטח הזה יהיה מובדל ע"י חבל מתוח על פני המים,לרוחב.
(ג)- החלק השלישי מתעמק והולך ועמקו מגיע ל-3 מטרים. כאן יתאימו מקום לשחייה וקרשי קפיצה למים. לשם שמירה על מים נקיים בתוך הבריכה ישנו צורך לצפות את הקירות באבן סלולה ואת הקרקעית לחסות בזיפזיף. בתעלה תיוצר זרימת מים קבועה, שתגרם לחילופי מים בלתי פוסקים. ישנה תכנית לנטיעת עצים ושיחים על נדות הבריכה. עם גמר החפירה ע"י הטרקטורים יוכנסו מים לתוך הבריכה והם ירטיבו יפה יפה את האדמה בקירות וברצפה. לאחר זה יוצאו המים וייבשו שוב את הבריכה.
הטרקטורים יעברו בה כמהדקים ואז תקבל הבריכה את הציפוי הדרוש. נקוה כי הבריכה תהיה לפאר במחננו.
(אפיקים)

מטבח פועלים
קבלנו לרשותנו את מטבח הפועלים שהיה מוזנח מאוד והתנהל מקודם ע"י בחורות בודדות. הפכנו את המטבח למסעדה מסודרת מכל הבחינות. השקענו 30 לא"י בקניית אינווטר חדש,כלי מטבח, סידורי האפלה וכו'. רכשנו לנו שם טוב ומספר האוכלים גדל בהרבה. המטבח מעסיק 4 חברות- באופן קבוע. דרושות מיד השקעות נוספות לפיתוח המפעל. המטבח נמצא במרכז המושבה ומשמש גם כמקום קשר בשבילנו בעניני העבודה במושבה.
(פל. נהריה)