מפעולות המזכירות
ייסוד פלוגה חדשה / מיומנו של מ. זינגרמן
אחד המקומות שציינו אותו לבניין פלוגה חדשה הוא נהריה. הנימוקים לכך הם: זהו מקום צעיר ומתפתח ,סביבה שיש בה שטחי קרקע נרחבים חוף ים- מתאים לדייג, קירבה לעכו ולחפיה, -מקום לעבודה שכירה ולפיתוח מפעלים. יצאנו לבקר במקום והנה אינפורמציה קצרה. בנהריה נעשה ניסיון חשוב, אשר הרעיון שלו הוא חיובי מאד ובריא, והוא- התיישבות צפופה. אולם הדרכים בהם הלכו להגשמתו העמידו את המפעל ביפני קשיים ולא מעט כשלונות. הוגה רעיון ההתישבות הזאת הוא האגרונום סוסקין, הנושא -המעמד הבינוני וההון הפרטי. במפעל זה הושקע סכום כסף- ביד רחבה ובזבוז רב. והקיבוצים שהיו נגעו רק בקרקע, לכל מתישב- 5 דונם קרקע, המקסימום 10. המשק בנוי על ענף הלולים, גני עצי-פרי וירקות. פרות ובהמות עבדו הם בבל ייראה (ישנם עגלונים במושבה אולם הם עובדים שכירים אצל בלעי המשקים). למתשיבים יש כנראה עוד מקורות -קיום צדדים ואינם חיים רק על המשק, רמת החיים היא דיי גבוהה. בכלל עושה המקום רושם יפה. נחל שוטף חוצה את המושבה וחוצה הימה כבישי אספלט בכל הרחובות בנינים חדשים בסגנון מיוחד, סדר וניקיו. שווק התוצרת וכן המוסדות המשותפים( מפעל המים, הצרכניה נועוד)
מתנהלים ע"י הקואופרטיב המאגד את כל המיתישבים. במקום קרוב 100 מתישבים בעלי משק, פועלים יש שם,כ-150 בודדים,120 חברי קבוץ השומר הצעיר "עברון" ופלוגת בית'ר המונה 30-40 חבר. ס"ה בנהריה קורב ל 1000 נפש. העבודה השכירה היא בגננות,בענפי החקלאות האחרים, בנין במספר גדול, במפעל הזיפזיף,ובמקצועות עבודה שונים. ישנה התחלה של דייג. עוסקת בזה קבוצה משותפת של אנשיי בית"ר והשוה"צ. קבוץ "עברון" נמצא עכשיו במשק "עין שרה", משק פרטי של 600 דונם שנמסר להם לעיבוד. המשק הזה נמצא 2-3 קילומטרים מנהריה. הקבוץ הזה קלט בזמן האחרון עליה גדולה. בנהריה יש כעת תנועת בנין. בונים 15 בית. מתנהל מו"מ על הקמת שכונת- פועלים בת 50 בית. חושבים להקים בקרוב מזח לעגינת סירות וכן ישנם תכניות לעבודות ציבוריות אחרות. בדרך כלל אין קיום חוסר עבודה אולם לא יידוע אם מצב זה יימשך הרבה זמן. נהריה מתפתחת כעת בכיוון של ביסוס המשק. תובעים תוספת קרקע, מבססים את הענפים ואת הקואופרטיב.
המקום מתפתח גם בכיוון של מקום שייט. פותחים פנסיונים ומחכים לקיטנים. המקום הזה אנונו מאפשר התפתחות גדולה ומהירה כבר בתקופה הקרובה יותר אולם מבטיח זאת בעתיד. על יסוד האינפורמציה זו הוחלט בישבת המזכירות לעשות את כל הצעדים לשם כניסת פלוגה שלנו לנהריה, ושהגרעים הבא בחשבון הזה הוא הגרעין הצ'כי מכפר גלעדי. קבלנו את המכמת מרכזה הלעיה ומרכז ומרכז העבודה לכנית הפלוגה. במיוחד יש לציין שמועצת פועלי חיפה- שנהריה היא סניף שלה- נותנת לנו את כל העזרה והצעד לכניסתנו למושבה. עברנו לכן את כל הסטודיות של הברירורים במוסדות, חוץ מהברור בועד פועלי נהריה. ע"י נהריה נרכש בזמן האחרון ע"י הקק"ל שטח של 1500 דונם. תבענו מהמרכז החקלאי שיוקצ בשביל הפלוגה החדשה בטח למחנה ואולי גם בא בחשבון עיבוד זמני של כל השטח. דרשנו והובטח לנו ע"י מרכז העליה תקציב לבנין מחנה. בקרתי בכפר גלעדי. בשיחה עם חברי הגרעין סיפרתי להם על נהריה, הסברתי את החלטת הקיבוץ על ההליכה לשן למה זה מחייב.
החברים ידעו כבר על ההצאה ומצפים להתחלת המפעל וליציאת הראשונים. ברור שיש להגיש להם עזרה במידה גדולה ורבה. נוסף לעזרה בעצה והדרכה של מזכירות הקבוץ יש לקיים גם כמה אנשים לעזרה מהמשק שמוציא את הגרעין מכבר -גלעדי. במועצת המשק סוכם שכפר גלעדי תקבע חבר אחד לשנה וחבר אחד לחצי שנה.
חוץ מזה הבטיחה גם עזרה בבנין המחנה ועוד. קביעת האנשים נדחה לכמה ימים לשם בירור עם המועמדים. יצאתי אם ב"כ הגרעין לנהריה כדי לעשות את הצעדים הראשונים להעברת הגרעין לשם. עברנו את המושבה ותרנו מקום זמני שיוכל לקלוט 20-30 חבר עד לבנין הנקודה הקבועה. לאחר שקבענו את המקום סידרנו תקציב לקנית כלי מטח וכביסה ,וגם תקציב לכלכלה לשבועיים הראשונים. לתכלית זו נתנה קרן-הקבוץ 30 לא"י- בתורת הלואה ראשונה לקבוצה. אחר גמר הסידורים הראשונים יוצאת לשם הקבוצה הראשונה של 10 חברים. ובזה מתוספת עוד פלוגה לישובי הקבוץ. אגב, חברי ועד הפועלים בנהריה תבעו מאתנו להשתתף בישבית ועד הפועלים בה יוחלט על כניסת הגרעין למושבה. בישיבה זו התקיפו חברי השוה"צ את חברי המפלגה וגם אותנו על מעשה זה. הם אמרו שכל זמן שלא הבטחנו עבודה לכל פועלי המקום, אין מקום לנהריה אף לפועל אחד נוסף. לא יכולנו כמובן לקבל את ה"נימוקים" האלה, כי ברור שאין כל הצדקה אוביקטיבית להתנגדות זו. הודעתי שאנו עושים את זה בהסכמת המוסדות המוסכמים ולפי הוראותיהם. ועד הפועלים קבל, נגד דעת שני חברי השוה"צ, את ההחלטה הזו: בהתחשב עם תביעת מרכז העבודה ומרכז העליה על הכנסת גוף קבוצי חדש לנהריה, מקדם ועד הפועלים את הגרען הצ'כי מהקבוץ המאוחד בברכה ומציין שהגוף הזה ייצטרך במידה גדולה להתבסס על עבודת דייג,מפעלים חקלאיים ומלאכה.

ביקור בבית-השטה / מיומנו של א. פרידמן
לשיחה עם העליה החדשה באו רוב החברים, והיתה השתתפות ערה. שוחחו עך סבלו של העולה החדש,המעפיל, שחפציו עבדו בדרך או שנשארו בחוץ- לארץ
והוא בא בלי ציוד כל שהוא בלי בגדי עבודה,ונעליים,בלי שמיכה. הקבוצה עשתה לפי מיטב יכלתה כדי לספק את הצרכים היסודיים,אבל יכולת זו מוגבלת היא ולא יכלה למנוע את הסבל המיותר מהחברים החדשים, כי למעשה גם החברים הותיקים נמצאים במצב לא פחות קשה, וגם הם גרים באוהל דולף וכו'. החברים ציינו כי לא התכוונו להדגיש את הסבל הפיזי דוקא,כי בזה שורר שיויון ידוע בין כל חברי הקבוצה- הם התאוננו בעיקר על הקושי להסתגל לחיי החברה, שהמגע בין חבר לחבר מתבטא בעיקר רק בעבודה ולא בפגישה חברית או פגישה בצותא.