מנחם אוסישקין
נולד בשנת: 1863, ברוסיה.
עלה ארצה: 1919.
נפטר בשנת: 1941.
תחום פעילות: מנהיג.
תקופת פעילות: 1882-1940.
בגיל 18 נתקל אוסישקין לראשונה בפרעות ("סופות בנגב"), נגד יהודים ברוסיה ומאז הפך לפעיל ציוני נלהב.
חברות בביל"ו ואחר כך באגודת "בני-משה", הובילוהו לראשות ציוני רוסיה, להכרות עם הרצל ולחברות פעילה בקונגרסים הציוניים.
את התנגדותו החריפה ל"תוכנית אוגנדה" של הרצל, ביטא ע"י כך שבמקום לנסוע לקונגרס הששי שדן בכך, נסע לא"י, ובתאריך כינוס הקונגרס, יזם כינוס צקביל בזכרון יעקב של יהודי ארץ ישראל בשם "הכנסיה הראשונה".
לאחר מות הרצל, הפך לאחד מחשובי המנהיגים הציונים שתבעו עבודה מעשית בא"י. "אין דבר העומד בפני הרצון", אמר בנוגע להתקדמות הפעילות בארץ ישראל.
לאחר עלותו ארצה, עמד בראש הקרן הקיימת והתמסר לגאולת קרקע והתישבות.
תקיפותו ונחישותו הציונית גרמו להתנגדותו לתוכנית החלוקה של ועדת פיל. נודע בכינויו "איש הברזל".
בתולדות הישוב ידועה הופעתו על הבמה בחגיגות יובל המושבה חדרה יחד עם משה סמילנסקי ויהושע חנקין, בריקוד "שלושת הזקנים", שזכה להד רב משום סמליותו.
על שמו נקראו הישובים שאר ישוב, דן ודפנה בשם הכולל: "מצודת אוסישקין".