העגלונים שלנו

העגלונים שלנו

סבתא מספרת, שעגלון היה המקצוע הכי הכי מכובד בקיבוץ עברון הימים רשונים בנהריה. כל החברים שעבדו כעגלונים הרגישו את עצמם הכי חשובים בקיבוץ כי הם הרוויחו כסף בנהריה, ויתר החברים עבדו בקיבוץ ולא הביאו כסף.

וסבתא מוסיפה בכל הרצינות - הם באמת פירנסו את כל הקיבוץ

- הם והחברות שעבדו בנהריה בעבודת נקיון הבתים.

בקיץ, כשהיה חם מאוד, הקיבוץ החליט שכל עגלון יוכל לקנות לו כוס גזוז ב"קפה פלאטו" (הבית הראשון בכניסה לנהריה). זאת היתה החלטה גדולה, כי רק להם מותר היה לשתות גזוז קר. (וכוס גזוז עלתה שלושה מיל והם הרוויחו מאתיים מיל ליום, זה היה סכום גדול מאוד!).

הסכימו שמותר לעגלונים אפילו לאכול צהריים ב"קפה פלאטן", כי הם עבדו הכי קשה.

אבל סבתא - מה עשו העגלונים, אצל מי עבדו, כל זה לא סיפרת לי.

העגלונים הובילו חומרי בניה לנהריה ומעכו - חול וזיפזיף. הם עשו הכשרת קרקע בנהריה ובאילו - חרשו עם מחרשה וסוס את אדמות המתיישבים וגידלו סייחים, שהיו שובבים גדולים - קיפצו בכל המחנה.

העגלונים יצאו השכם בבוקר לעבודה וחזרו לפנות ערב. כל עגלון קיבל זוג פרדות - והקשיבי אילו שמות נתנו לפרדות:

ציפורה וטובה
פילה ודובה
כוכב וחביב

ומה תגידי לשמות כמו צוציק ומוציק?