נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחרי ליל הורדה

נתן אלתרמן

עננים על ראשינו, הרוח איתן.
המלאכה נעשתה, חי שמים,
נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן.
עוד נשוב ניפגש על המים.

אלמונית, קפיטן, היא הדרך הזאת,
ובלוידים אינה מפורסמת.
אך אם אין היא כיום רשומה במפות,
בהיסטוריה אולי היא נרשמת.

על הצי הלזה, האפור, הקטן,
יסופר עוד בשיר ורומנים.
ייתכן כי בך, קפיטן, קפיטן,
יקנאו עוד הרבה קפיטנים.

את עמל בחורינו סוד-ליל יעטוף,
אך עליו נברך כעל לחם.
הן ראית כיצד מספינות אל החוף
הם נושאים את עמם עלי שכם.

לחיי זה הלילה הקר ואיתן!
לחיי הסיכון והפרך!
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן!
לחיי ספינות שבדרך!

ולחיי בחורים שקיבלו הפיקוד
ובאופל כוונו את השיט,
למועד הנכון, למקום היעוד,
בלי מצפן ומפה, בליל ציד.

גם בהם יסופר עוד סיפור מסוים,
כי רואים גלי-ים ורקיע
איך עומדים הם בקרב-טרפלגר של העם
על ספינה בודדה - שתבקיע!

עננים על ראשינו, הרוח איתן.
המלאכה נעשית, חי שמיסן
נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן. עוד נשוב ניפגש על המים.

יום יבוא - ואתה בזווית של פונדק תשב, סב, על בקבוק של קיאנטי.
ותחייך ותירק חתיכה של טבק ותאמר - כן, חבריה, זקנתי.

כן, ראיתי רבות בעולם העגול,
אך אזכר עוד, חי סנטה מריה,
איך נרטבתי בחושך כמו תרנגול, אותו לילה על חוף נהריה.

ונספר לך אז כי פתוחים השערים.
כבר מזמן נפתחו, חי שמים!
ופתחה אותם זו חבורת הנערים
שעמדה אותו לילה במיס.

אז תצחק: לא עזרו אוניות-המשחית,
לא השפיע הרדאר אפילו!
ותסיים את פסוקך בקללה איטלקית... וחוצות הנמל יאפילו.

כך יהיה! ולכן, אל מול רוח איתן - לחיי הסיכון והפרך!
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן! לחיי הספינות שבדרך!