מחסן מספוא
במאי 1935 דנו חברי הוועד המנהל סוסקין, לוי ואיזאק ביחד עם ד"ר ציפרין, זיגמונד ורבורג ושכטר בבניית מחסן מספוא ומפעל תערובת מזון. העלות המחושבת, 1,500 לא"י, התחלקה ל-900 לא"י לבניינים ומכונות ו-600 לא"י להון תפעולי. החלק האחרון אמור היה להתקבל על ידי הלוואה או על ידי "תשלומי מקדמות של המתיישבים בסך 15 לא"י כל אחד" ומ-900 לא"י הנותרות שני שלישים היו אמורים להגיע מהחברה ושליש מהקואופרטיב. עם כל מתיישב חדש שיצטרף למושבה אמור היה לגדול חלקו של הקואופרטיב בהתאם. פירוש הדבר היה נטל כספי נוסף כפול. בניית המחסן הוטלה על "הקבלן אברהם", אף על פי שהוא כבר התבלט ביצירת פגמים בביצוע הלולים. אחרי השלמתו היה מחסן המספוא אמור להתקבל על ידי החברה ובאותה עת להימסר לידי הקואופרטיב, כך שב-1 בנובמבר 1935 תוכל להתחיל הפעלתו, בייחוד קניית המספוא ו"התחשבנויות הביצים". בתאריך המוסכם, ה-25 באוקטובר 1935, גילה שמעון רייך, מנהל המחלקה הטכנית, ש"בגלל הרצפה הגרועה" איננו יכול לקבל את מחסן המספוא – והתוצאה הייתה שגם הפעלתו על ידי הקואופרטיב נדחתה, שלא לטובת המתיישבים. למר אברהם ניתנה "ארכה קצרה לשיפוץ".