מקור:מספר "נהריה-כפר הייקים"
שירותי הרפואה בנהריה
בין 40 המתיישבים בנהריה נמנו כבר שלושה רופאים, ומותר היה להניח שבכך יהיו שירותי הרפואה במושבה מובטחים. אך לא כן היה הדבר. רופא העיניים ד"ר מכס קרמר בא בפירוש בתור מתיישב חקלאי; לימים הוא היה למושיעם בצרה האגדי של חולים ערבים. המושבה עצמה לא הפיקה תחילה כל תועלת מכישוריו הרפואיים. ד"ר אליעזר ויל, לעומת זאת, קיבל מיד חולים פרטיים, מאחר וטיפולי שיניים לא היו מבוטחים בקופת החולים של ההסתדרות. אבל מה היה מצב רפואת המשפחה בנהריה? בשנה הראשונה לייסוד המושבה הוסדרו שירותי רפואה כלליים על ידי הסכם פרטי בין החברה לבין הרופא תושב חיפה ד"ר אגון הניגסברג. ד"ר הניגסברג אמנם החזיק במגרש בנהריה, אך הוא לא רצה לגור שם. פעמיים בשבוע הוא שהה במושבה החדשה כדי לקבל חולים במרפאה או לבקר בבתיהם. אחרי הקמת הקואופרטיב התחלק זה עם החברה בשכר הרופא בסך 10 לא"י בחודש. אך מאחר שהקואופרטיב חתם בינתיים הסכם קיבוצי עם קופת חולים, הסתיים החוזה הפרטי עם ד"ר הניגסברג בנובמבר 1935, והחל מדצמבר 1935 הועסק ד"ר אדמונד ויידנפלד כרופא הראשון מטעם קופת חולים בנהריה ושולמה לו משכורת חודשית של 8 לא"י. בהפרש לד"ר הניגסברג, 2 לא"י, התחלקו החברה והקואופרטיב. תוספת זו למשכורת הרופא לא הייתה הטבה סתם, אלא פיצוי על אבדן הכנסתו מהחקלאות. כי קופת החולים אסרה על רופאיה כל עיסוק צדדי ששכרו בצדו. קופת חולים גם החזיקה רשת של בתי חולים וכן מרפאות שהיו מצוידות במכשור רפואי, ואשר הופעלו על ידי צוות רפואי. בנובמבר 1935 ובינואר 1936 החליטו החברה והקואופרטיב על הקמת מרפאה כזאת בנהריה. קופת חולים ייסדה את מעמד המונופול שלה בהדרגה מאז 1913, ועם הפסקה קצרה אחרי מלחמת העולם הראשונה, כתת-מחלקה של הסתדרות הפועלים הכללית. ככלל היה כל פועל חבר בהסתדרות גם מבוטח בקופת חולים. בשביל תושבי יישובים שלא היו חברים בהסתדרות הנהיגה זו על ידי הסדרים מיוחדים חברות קולקטיבית של יישוב או של אגודה שיתופית. מתוך הפרטיכלים לא עולה מועד חתימת ההסכם על ידי קואופרטיב נהריה. אבל הם מוכחים שהחל מאוגוסט 1935 גבה המזכיר לסר מכל חבר קואופרטיב, בין אם היה זה מתיישב או בעל מלאכה, את דמי קופת חולים החודשיים. בכך היו כל תושבי נהריה מבוטחים. בגין פועלים יהודיים מפקיעין שילמה החברה את דמי קופת החולים. יתר הפועלים בנהריה היו מבוטחים ממילא, אם הם היו חברי הסתדרות.