מקור: מספר "נהריה-כפר הייקים"
השומרים
בשתי שנותיה הראשונות של נהריה לא לא תפסה עדיין "שאלת הבטחון" מעמד כל כך מכריע כפי שהיא קיבלה בפרוץ המרד הערבי בראשית 1936. ההשתדלות למען הבטחון הצטמצמה להגנה "הרגילה" מפני גנבים ומסתננים ליישוב החדש. כאחד הראשונים מבין אלו אשר התקבלו לעבודה בשנת 1934, הועסק בנהריה אדם שהיה לפני כן "שומר עברי" בטבריה. צבי ניסנוב הוצג, שלא בדקדוק, כ"בן ארצו של ד"ר סוסקין". תפקידו היה לדאוג לבטחון בנהריה ולייצג את המושבה החדשה מול השלטונות הבריטיים ושכנים ערביים במעמד של "מוכתר". ניסנוב הגן איפוא בעיקר בלילה על התחום המגודר מפני חדירות, וביום הוא הפגין את "ריבונותה" של נהריה בלבוש מעין צבאי כלפי פנים וכלפי חוץ, וזאת מבלי לפגוע ברגשות השכנים הערביים. לרגשות הללו נראה שהיתה לניסנוב רגישות מיוחדת. כן, לדוגמה, הוא תיאם ביקורים של החברה אצל נציגי הכפרים הערביים בסביבה, במטרה "שהמתיישבים יפתחו יחסי שכנות תקינים עם השיחים". לא זו בלבד, אלא שבצדו של השומר היהודי ניסנוב שרת שומר ערבי, אבו פאוזי שמו. החוזה של ניסנוב פג ב-31 בדצמבר1935. לפני כן עוד היה אמור לאמן ולהדריך שומר יהודי חדש, אשר ישמור על המושבה ביחד עם אבו פאוזי. אולם בעוד שהחברה הסכימה להמשך עבודתו של השומר הערבי, הקאואופרטיב דרש בסוף 1935 להעסיק שומר יהודי במקום הערבי. שאלת הבטחון קיבלה חשיבות גבוהה רק החל משנת 1936, אשר במהלכה פרץ המרד הערבי, אשר פגע באופן מיוחד בנהריה, בשל מיקומה בצפונה של ארץ ישראל בשטח של רוב ערבי.