מקור: מספר "נהריה-כפר הייקים"

המדריכים ("המומחים")
עם מכירת חלקה התחייבה חברת נהריה "להעניק לרוכש במהלך שנה אחת מיום סגירת המשק הוראה מקצועית על ידי מדריכים בגידול ירקות בגידול פירות ובטיפול בתרנגולות". בהבטחה זו פיתתה החברה בני המעמד הבינוני מגרמניה, אשר היו נכונים להתישב בכפר אך חסרו נסיון חקלאי, לבוא לנהריה. מאחר שהללו באו לארץ ישראל בלי הכשרה חקלאית, חיפשה להם חברת נהריה קודם כל מקומות הכשרה בארץ, והיא פתחה בחודשים יוני ויולי 1934 במגעים עם ישובים חקלאיים רבים, וכן עם חוות ניסיוניות ולימודיות. אך אתרי ההכשרה האלו היו כרוכים בהוצאות גבוהות בגין שהיית החנוכים במקום והסעתם אליו וממנו. בנוסף, הביאו המתיישבים החדשים את משפחותיהם, אשר היו נשארות בנהריה באפס תעסוקה ותועלת, בזמן שראשי המשפחות היו מקבלים את הכשרתם במקום אחר. על כן החליטה החברה-כשהיא נשענת על נסיון מקביל שהתקבל במושבת המעמד הבינוני רמות השבים-שהמתיישבים החדשים ירכשו את ידיעותיהם החקלאיות בעבודתם המעשית בהדרכת "מומחים". קיום הבטחה זו, אשר ניתנה במסגרת הסכם הרכישה, דרש בחירה קפדנית של אנשי מקצוע מכל רחבי היישוב. בתחילה גיששה החברה בישובי הסביבה ובמוסדות הקרובים וניסתה לגייס מדריכים מקצועיים מהחווה הלימודית הבריטית בעכו או מבית ספר כדורי על יד הר תבור, בית הספר החקלאי במקוה ישראל, רמות השבים, תל חי ובנימינה לא פסחו מאמצי החיפושים אחר מדריכים ברמה מקצועית גבוהה ובעלי נסיון מעשי שיכלו ללמד בגרמנית, או לפחות להיעזר בידיעות שהיו להם בגרמנית, את הדרוש בשלושת הענפים הראשיים.