מקור:לקוח מספר "נהריה-כפר הייקים"
בעיית המים
מצב המים 1934/35

הנהר שעל שמו נקראה המושבה בשמה הוא הגעתון, הנקרא בעבר נהר משפוח'. לאורך הקילומטר האחרון שדרכו הקצרה לים התיכון חוצה הגעתון את מרכז נהריה ממזרח למערב . ממנו משכו האריסים שישבו לפנים על אדמות טואני כמה תעלות השקיה פתוחות. תעלה חשובה אחת עברה על גבול המושב הדרומי-מזרחי והובילה מים לשכנים בדרום, בכפר קיחייה, אשר טענו לזכויות וותיקות לשימוש במי המשפוח'.
בתחילה ייחס המהנדס שמעון רייך חשיבות הידרולוגית לוודי אחד בדרום השטח. גם בארות היו בשטח, ומימיהם היו אמורים להיבדק על פי הצעתו של שמעון רייך. גם "אתרים ביצתיים שונים" נתגלו באדמות שנרכשו זה עתה ובסביבה, אותם רצו למהר ולייבש, בגלל סכנת הקדחת . ביקשו גם לחפש , על פי הצעתו של ד"ר סוסקין, מקור מעיין לבריכה טבעית בקרבת החוף .
כבר בשלב מוקדם מאוד הגה מהנדס המים רייך את הרעיון לרכז את המים מתוך אחת התעלות הקיימות ולחלקם בעזרת משאבות בין מתיישבי נהריה. באותו זמן הוא גם הגה לראשונה את הרעיון אל מגדל מים כמאגר מים. גם במקרא שמדיניות הכספים קצרת הרואי של החברה גברה תבונתו העניינית של המומחה המקצועי, כי הניסיון בבאר טוביה היה עתיד להישנות גם בנהריה: קשה היה לשמור על התור, ואחדים מהמתיישבים השקו את ערוגותיהם מחוץ לזמן שהוקצה להם. הנוהג הזה מצדו גרר יותר מאמץ בירוקראטי מצד מה שהיה אחר כך לאגודה השיתופית . לפני שיכלו לקנות להם צופר היה פועל צריך לרוץ במושבה ולהכות בגונג, כדי להודיע על תחילה וסוף של זמני ההשקיה . מלבד זו הציב הקואופרטיב תפריט עונשים ל"פושעי מים". כוונתה של חברת נהריה הייתה איפוא, שהחלטותיה בעניין בעיית המים , אשר היו בעיקרן זמניות, תיבחנה ותתוקנה על ידי האגודה השיתופית העתידית, ובכך גולגל נטל האחריות לבעיות המשך אפשריות על המתיישבים .

בניית מגדל המים
הרעיון של מגדל מים לנהריה הועלה בראשונה ביולי 1934 על ידי שמעון רייך. אחרי ההכרעה לטובת הצעתו להקים מאגר מים מוגבה ללא מגביר לחץ נועד מגדל המים לשמירת לחץ אחיד, "כאשר תוכנית ההשקיה חייבת להיתכן באופן כזה שבשעה לא יוצאו יותר מ- 350 מטר מעוקבים ". להשקיית אדמות נהריה יועד המגדל לשמש כווסת לחץ . "תכולתו" לעומת זאת "לא נועדה אלא למטרות שתייה" ותספיק לשבוע ימים "אם היא תשמש רק לבתים ולמגורי בעלי החיים".
במאי וביוני 1935 קיבל הוועד המנהל של החברה הצעות שונות לבניית מגדל מים בנהריה. זהות הזוכה בהזמנה עולה רק בעקיפין מתוך הפרטיכלים . אם לא יגיש זיינדר את הצעתו במועד, נאמר, אזי "יש לראות הצעתו של ברגר כמוכנה להיחתם " . יעדים מחייבים לבניית מגדל המים הוסכמו בוועד המנהל ביולי: עד דצמבר 1935 יהיה מגדל המים "גמור חוץ מגימור הפנים", במשך החורף 1935/36 הוא יושלם, ככה שבמרץ 1936 יתאפשר להתחיל בהפעלתו . אולם בתחילת העבודות חל עיכוב , כאשר פרחו שמועות "כוזבות" לגבי הסיבות אשר הניעו את שמעון רייך להבהיר בספטמבר: "העבודה תושלם על פי החוזה בסוף דצמבר 1935, אבל בשל סיבוכים ייתכן עיכוב בעוד כמה שבועות. "עצם היותו של מגדל המים עדיין בבניה באוקטובר 1935 עולה מידיעה על התמוטטות מגדל המים הארעי ב-30 באוקטובר 1935 : מגדל המים שבבניה , נאמר שם, לא יהיה מוכן להפעלה לפני סוף דצמבר 1935 / אמצע ינואר 1936. על כן הוחלט להקים מתקן ארעי שני למשך שנים עד שלושה חודשים – בדמות מכל פח על פיגום המגדל הנבנה והולך. אחרי הצבת החלונות בזה אחר זה ואחר טיוח הקומות הוקף מגדל המים בגדר – מכאן, שכנראה הושלם במרץ 1936. באותה שעה עדיין לא הוחלט אם החללים שמתחת למיכל המים יימסרו לבית הספר או למשרד הקואופרטיב.