תחילת הסיפור בשנת 1937 ליד מגדל המים שורת אוהלים, שעברו לגבעת בית הספר לימים ויצמן, המשך הסיפור בתקופת המאורעות, 1936 – 1939, הותקף המשק ונדרשה הגנה על המקום. גרעין של קיבוץ עברון הגיע למקום, חלקו התגורר בקומה התחתונה של הבית וחלקו הקים את מחנהו דרומית לבית. על הגג נבנה מגדל תצפית. מבית ליברמן יצאה קבוצה להקמת שבי ציון שהוקמה במתכונת "חומה ומגדל", בשנת 1938. בשנת 1939 בבית ליברמן- בסיפור "חומה ומגדל" מקומי . ועלה על הקרקע ב-1945 לאתר הקבע מעבר לכביש. מייסדיו היו עולים מגרמניה, מפולין ומטרנסילבניה. מאוחר יותר הצטרפו אליהם גם עולים מבולגריה. בראשית שנות ה-40 היה בסיס של הפלמ”ח ומקום מסתור למעפילים..
הסיפורים מחוברים פרנסה עגלונים, המשק בית ובתעשיה.

המשק

"כאמור, לאחר ההתקפה על הרפת נוצר קשר בין המוסדות המיישבים ומשפחת ליברמן, בהסכם שנעשה בין המשפחה למרכז החקלאי וקרן היסוד הוחלט שהמשפחה תחכיר שטח של 25 דונם לק.ק.ל. אותם יקבל, יחד עם הפרות שנותרו מהטבח, קיבוץ צעיר, אשר יעבד את השטח ויגן עליו. (בכל המסמכים מהארכיון מדובר על שטח בן 35 דונם שבבעלות הק.ק.ל . גרעין הקיבוץ שהוצע לשם כך הוא "עברון" שהגיע לנהריה ב1.1.1937- וישב במחנה אוהלים על גבעה בנהריה.
מסוף 1938 החלו חברי "עברון" לעבד את המשק בעין שרה, חלקם נשאר לגור בעין שרה והאחרים היו חוזרים לעת ערב לנהריה. בתחילה שוכנו החברים בצפיפות רבה בקומה התחתונה של בית ליברמן, כאשר המשפחה התגוררה בקומה העליונה. חברי המשק יצרו מחיצות בין חדריהם משמיכות וממחצלאות. מעבר עברון לעין שרה נמשך כשנתיים לערך בהן חי המשק בשתי הנקודות במקביל.

אברהם ילון:
החל מ1938- הגיעו חברי עברון וחיו במקום מספר שנים שבמהלכם בנו מחנה חומה ומגדל דרומית מזרחית לבית. אני זוכר שכאשר באו חברי עברון הם רקדו הורה בקומה העליונה שהחזיקה מעמד תחת רגליהם.
בשנים 38-39 גרתי אני בבית בחדר בקומה העליונה, מעל המשקוף בחדרי היה סליק עם תת מקלע, ופעם אף הגיע שוטר אנגלי ואמר שהוא בטוח שמתחת לבלטות יש סליק, ואז אמרתי לו שיתחיל להרים בלטות. ב39- רציתי לנסוע ללמוד הנדבה אך עקב המלחמה נשארתי בארץ והתנדבתי לצבא הבריטי, תפקידי היה לאסוף מידע על המבנה הארגוני של הצבא הבריטי על מנת להקים את המבנה הארגוני של ההגנה, היינו גונבים טפסים וכד'. צה"ל בתחילת דרכו היה מאורגן במתכונת הצבא הבריטי.

זלמן בן יצחק:
המקום הראשון בו היו חברי עברון בעין שרה היה בית ליברמן שאת קומתו התחתונה קיבלו כ25- מחברי עברון עם סידורי מטבח ולינה, תוך כדי כך הקמנו מחנה חומה ומגדל על שטח בן 2 דונם דרומית מזרחית לבית. הקמת המחנה ארכה כשנתיים (סוף 38 עד 40),כאשר חלק מהחברים ממשיכים לגור בנהריה. את המשק החקלאי קיבלו חברי עברון בחכירה כולל המבנים והכלים החקלאיים שלו. העובדים שהיו לפני כן פוטרו ואילו מנהל המשק, האגרונום אבישלום ברגמן נשאר לתקופה ארוכה (עד 1945) כמפקח מטעם בעלי הקרקעות. בסוף 1941 עזבו חברי עברון את המבנה ועברו לגור בתוך שטח המחנה.

הקיבוץ קנה את 4 הפרות ושתי העגלות ששרדו מהטבח שהיה ברפת שגדלה עד להתיישבות הקבע (1945) ל20- חולבות ו11- עגלות, זאת תוך כדי דאגות רבות שליוו את גידולה. הלול היה קטן ורק בתחילתו. כן היו בשטח החווה גן ירק ופרדס. על פי ההסכם היה על המשק לספק חינם לליברמן תוצרת מגן הירק וחלב מהרפת, אך רווחים לא ראה הקיבוץ עם תחילת העיבוד של המשק בעין שרה .

הגרעין התקשה לשקם את משק החווה, אנשיו היו בעלי ידע חקלאי מועט, וחיו בתנאי מגורים בלתי סבירים -- 4-5 רווקים בחדר בן 3 על 4 מטר, בחדרי משפחות גרו "פרימוסים", (עקב הצפיפות בדיור הוסף לחדר רווק). המגורים היו אוהלים, פחונים בדונים ו...שדרת האקליפטוסים. כאשר נולד ילד היו מפנים לו חדר. עם תחילת גיוס חברים לפלמ"ח ולצבא הוצאו נשות המגויסים והועברו לחדרי רווקים. תנאי המגורים נעשו קשים יותר עם עזיבת בית ליברמן (1942), והיו אף שגרו שבועות תחת כיפת השמיים .

המשק נאבק קשה על קיומו בזמן שהייתו בעין שרה, בנוסף לתנאי המגורים גם העזרה הרפואית היוותה בעיה, כן היו בעיות כלכליות עד כדי כך שלא הצליחו לעמוד בתשלום המסים המוטלים עליהם . בין חברי הקיבוץ לבין חברת "עין שרה" היו חיכוכים מתמידים, בעיקר סביב זכויות השימוש במי המפשוך ותחזוק התעלות , בכדי שהמים לא ילכו לאיבוד ; וסביב נושא החכרת הקרקעות -- כאשר בדר"כ הקיבוץ טוען בדבר זכויותיו עקב עלויות עיבוד הקרקע שהוא משלם, והחברה מסרבת להסכים לזכות הקיבוץ כתוצאה מעלויות אלו -- בדר"כ נפתרו בעיות אלו במו"מ ישיר ולבסוף נחתמו החוזים .

תנאי המגורים הבלתי סבירים הביאו גם לבעיות תברואה רבות. הדבר הגיע עד כדי כך שרופאי הקיבוץ נאלצו לשלוח מכתב אל המוסדות המפרט את מצב המגורים במשק, את המחסור במתקני ההיגיינה. הם גם מציינים את הצפיפות הרבה, מפרטים את המחלות הרבות שתקפו את חברי המשק בכלל, ואת הילדים בפרט. בסוף המכתב הם מזהירים את מוסדות קופת חולים שהמצב יעשה גרוע יותר באם לא יעבור הקיבוץ למקום קבע מרווח יותר .

על אף הקשיים הרבים, הוקם מחנה הקיבוץ מוקף בחומה על שטח של 2 דונם, בפינתו הדר' מז' הוקם מגדל תצפית וקומת הקרקע שלו שימשה כמרפאה -- כדוגמת מחנות חומה ומגדל שהוקמו בארץ בתקופה זו. במשך הזמן הוקמו במחנה מבנים ומבני משק נוספים ששימשו לצרכי הקיבוץ, בהם חדר אוכל, צריפים, פחונים, אוהלים ומאפיה -- בה אפשר היה למצוא עם ערב רבים העומדים ומשוחחים על פוליטיקה. חברי הקיבוץ שרבים מהם הגיעו לארץ כמעפילים התגייסו לעזור בהורדת המעפילים שהגיעו באניות לחוף נהריה, בין האניות היו "חנה סנש", "אומות מאוחדות", "עליה" ועוד.

הקיבוץ עשה מאמצים רבים לקבל לחזקתו יחידת קרקע קבועה מתאימה וגדולה מספיק לצרכיו, בספטמבר 1940 השיג עו"ד וינשל שטיפל באדמות הק.ק.ל. באזור, התחיבות ממוכתר כפר מזרעה, מוחמד יעקוב, שהאדמות "אל מכמיס" ו-"זינת" משוחררות מכל תביעת אריסות ושהן רשומות על שם הק.ק.ל. . "חברת עין שרה" הקימה תכניות

לפיתוח משק בו יהיו גם יחידות של משקי עזר חקלאיים וגם יחידות משק לא חקלאיות לאנשי המעמד הבינוני.

ב28/6/42- היו צריכים חברי עברון לעזוב את מגוריהם בבית ליברמן, הם עברו להתגורר במחנה שהקימו בתנאי בצפיפות קשים יותר.

ב1943- הופסק טיפול חברי עברון ברפת שבעין שרה, בדיווח בעלונם על כך הם מצטערים על התנהגותו של ד"ר ליברמן בכך שלא השאיר להם שום כלי מהכלים שהיו ברפת על אף הבטחותיו בנושא . כן עוסק העלון בצרות הרבות שנגרמות לקיבוץ כתוצאה מהצורך להחכיר את אדמות עין שרה, בחוסר הוודאות בדבר הסכמת חברת עין שרה להמשיך ולהחכיר את השטחים, ומודגש הפתרון: לפתח שטח בו תנאי הקיום יהיו ודאיים יותר -- והכוונה היא לשטח הזינת, אשר קיבוץ עברון עשה מאמצים רבים לקבלו ותכנן את פיתוח מקור המים לשטח זה .

נושא המים היה רבות על הפרק בענייני הישוב, זאת ניתן לראות בהסכם מ1944- בין הק.ק.ל. לבין עברון, בדבר השימוש ב12- פסילים (יח' מידה) של מי נחל ה"מפשוך" שהיו בבעלות הק.ק.ל., לצורך השקאת האדמות החכורות אצל ד"ר ליברמן.

חברי המשק ששהו בעין שרה כ8- שנים המשיכו לנסות ולפתח עצמם כקיבוץ לעתיד, ההחלטה לקנות עדר צאן בשיתוף עם שבי ציון (30/10/42 ) הביאה להכנסת רוח חדשה למשק ולהרגשה שהוא מהווה חלק מעשי מההגשמה הלכה למעשה .

ב30/4/1944- בשלו התנאים לסיום תקופת שהיית הקיבוץ בעין שרה ולהעברתו לנקודת התיישבות קבע. -- הסתיים חוזה תפיסת אדמות הגבעה שממזרח לעין שרה ע"י הצבא הבריטי, ונשלחה הודעה על כך מטעם מושל המחוז לקיבוץ.

ב18/10/1945- עלה הקיבוץ להתיישבות קבע על הגבעה שם הוא יושב עד היום. אמנם מיד לאחר הטקס ירדו החברים חזרה לעין שרה לשם ניהול חיי היום יום של המשק. תהליך העברתו של המשק ארך קרוב לשנתיים בהן התנהלו חייו בשתי הנקודות, עין שרה ועל הגבעה, עד שעבר כולו לגבעה. המשק בעין שרה ניתן ע"י הק.ק.ל. לגרעין אחר ששהה בו זמן מועט".

רועי אזולאי חבר קיבוץ עברון עבודה סמינריונית בלימודי ארץ ישראל אוניברסיטת חיפה