בתי האפנדים בגליל המערבי.

במצגת שישה בתי אפנדים: הראשון בית טואני ומשפחת סורסוק, השני בית עפיפי, או בעצם בחורבת שכנו של עפיפי – אל סעיד מרע. השלישי "בית הגנרל" – מבנה מרהיב שעומד על תילו בשולי הכפר מזרעה. הרביעי בסמוך לעכו, למרגלות "תל נפוליאון", מדרומו, משתרעת חווה מגודרת – רידוא. הבית החמישי בעכו העתיקה בית משפ' חווא, שכיום שוכן בו מתנ"ס פעיל ויפה. בית חמאר, אך בקומה שמעל, כאן - והבית השישי בדירה ענקית התגוררה משפ' שוקרי הידועה, והיא שהנחילה לבית את השם – בית שוקרי, ובנוסף - זכה לכינוי "הארמון".

באמצע המאה ה-19 ועם שובו של שלטון הטורקי לארץ, חלו תמורות וחידושים (טנזימאת) שאחד החשובים והמשמעותיים שבהם הוא חוק הקרקעות.

חוק הקרקעות הגדול (1858) הביא לעלם את המושג "טאפו", שהערבים הפכוהו ל"טאבו" ואשר חייב רישום ותשלום מס בכל שנה על פי שטח האדמות. החוק החדש מביא אל העולם מעמד חדש של עשירים הקונים או חוכרים את אדמות הפלחים שאינם מסיגלים לשלם את מסיהם.

החוק החדש אפשר רכישת קרקעות גם על ידי זרים (לא מוסלימים). הוא הביא להתחזקות מעמד הנכבדים העירונים (האפנדים) שהופכים להיות אדוני הארץ על חשבון השיח'ים הכפריים, והטביע את חותמו על אורחות חייה של חברה.