רחל לזר מתנדבת ויוזמת

מקור- גב' רחל לזר

סיפורה של רחל לזר השזור בתולדות נהריה.

עליתי בעלית הנוער מתורכיה ב-1948 לישוב בית ליד, השוכן ליד נתניה.

זמן קצר, מאז עליתי,שירתתי בפלמ"ח כחצי שנה, שלאחריו

הגעתי לקיבוץ ניר עם, השוכן בדרום הארץ ושהיתי שם במשך שנה.

כשהוריי הגיעו לארץ ב-49 השתכנו תחילה בבאר יעקוב

ועברו לנהריה בשנת 50, עם הגעת הוריי לנהריה עברתי להתגורר עימם.
התחתנתי עם בחיר ליבי ואהובי ישראל לזר ב-13.3.51 הקמנו ביחד

את "מרכז ההשקיה" הנמצא ופועל, ברחוב לוחמי הגטאות עד היום.
נפטר ב-2008 ושבר את ליבי.
למזלי ונחמתי יש לי שני ילדים לתפארת המדינה,יעקב ורינת על שם חמי וחמותי ז"ל
הטרמפיאדה נולדה ביום הראשון של מלחמת לבנון הראשונה ב-1981.

הסיפור החל כששכנה שלי באה אלי ושאלה/ביקשה "רחל את תמיד יוזמת תני

לי רעיון לעזור לחיליים".

הצעתי לה, אין פשוט מכך, קחי מים קרים צאי לכביש וחלקי לחיילים.

ואז התחלתי לחשוב איך מארגנים את כול העניין ליותר מאורגן וסדיר.

נגשתי למפעל זוגלובק בגלל קרבתו לטרמפיאדה ובקשתי קרח לחיילים,

ולשבחו של זוגלובק הוא נענה בהתלהבות.

על גבי האופנים לקחנו שולחנות וכסאות ממלון תמר השיך לי והבאנו לטרמפיאדה.

לאחר מכו עלה הרעיון לשתף את "ויצו" ו"נעמת" ולעשות טרמפיאדה לחיילים

גם לכוון צפון וגם לדרום.
בבוקר אחד יפה כשהשמש זרחה, הגעתי לטרמפיאדה,לפתע התמלאתי באושר ובשמחה

מול עניי המשתאות ראיתי שני בוטקה יפיפיים לחילים שהוקמו מקש. לאחר זמן

מה התברר לי שעשה זאת בהתנדבות שמשון הנגר, בנית הבוטקה הקל עלינו כי יכולנו

להשאיר את הציוד בבוטקה. כן אירגנו תורנות על הבוטקה. כשרות סדיר למען החיילים.

לאחר זמן בא העברתי את האחריות ל"בני ברית", כשאדמונד טל בנה את הבוטקה הקבוע שנמצא

עד היום בכוון הצפוני, כשראש העיר ז'קי סבג שיפץ לפני זמן מה.

עד היום לשמחתי השרות לחילים עדין חי ופועל והכול בהתנדבות מלאה.

הבוטקה לחיילים מוגדרת אצלי בלב, כפנינה מלאת חן ורצון טוב.

כיום אני מתנדבת בשל"ם ,בשני מועדוניות לילדים במצוקה. אחד באוסשקין ואחד בטרמפלדור,מתוכנן עוד

מועדנית גם בשכונת כצלנסון בעזרת משרד הרווחה,והתומך בכל ליבו ראש העיר ז'קי סבג.