העקרנות היסודיים

נהריה סיפורה של עיר, שמע ורשם מפי ראשונים יצחק רגב

(העתק מחוברת פרסומת שהפיצה החברה- נהריה משקים זעירים בע"מ בגרמניה ובארץ ישראל ובה מידע על המושבה שתקום ועל ענפי החקלאות בהם יעסקו המתישבים)

א. ייצור גידולים בעלי ערך גבוה( ירקות, פירות, ביצים, עופות וכו') עבור השוק הפנימי והחיצוני
ב. ניצול אינטנסיבי של האדמה בהשקאה מלאכותית: לפיכך חלקות קטנות. תרבות ערוגות, פעמים אחדות בשנה יבולים, היינו, מחזור יבולי ללא הפסק.
ג. ייצור אינדיבידואלי, שוק שיתופי, עבודה עצמית של המשפחה בהדרכת מומחים.
ד. סידור מלא של משק הבית בחצר ובגן, היינו, ניצול מלא של כח העובדים. הכנסות מיד מגידול עופות וירקות: במשך הזמן הכנסות גם מעצי פרי.
ה. התישבות של 300 משפחות בערך: עבודה חברים, סידורים תרבותיים משותפים מספר המשקים החקלאים ב- 250 חלקות בערך.
חלוקת המגרשים: 5 דונם 7 דונם 9 דונם

תוכנית המשק: בית עם הגינה, חצר גדולה ובה ערוגות, זרעים, לול וחצר לעופות,דיר לעיזים ומחסן מספוא.
מאחורי הבית והחצר: גן פרות
מאחורי גן הפירות: גן ירקות.
מלבד צורת המשק הנורמלי הנ"ל המורכב משלשה ענפים: גידול עופות. גידול ירקות,גידול עופות, גידול עצי פרי, קיימת אפשרות של פיתוח ענפי משק אחרים לפי רצונו של המתישב. "נהריה" מסדרת לפי דרישה גם משקים שיכללו בתוכם ענפי גידול צאן ובקר, גידול דבורים וכו'.
(תוכנית זו של משק חקלאי זעיר הציע ד"ר סוסקין משתי סיבות: 1) קשה מאד היה ליהודים לרכוש קרקע. בארץ היא היתה בידי ערבים העשירים והם בקשו מחירים גבוהים מאד. עיבדו אותה על פי רוב האריסים שנושלו לעתים מהאדמה, כשנמכרה ליהודים. ד"ר סוסקין רצה למנוע נישול אריסים. על אדמת נהריה לא היו ארסים. 2) המתישבים היו אנשים מבוגרים ולא יכלו לעבד חלקות אדמה גדולות של 25 דונם. שטח אדמה שנחשב אז הכרחי למשק חקלאי) .

במסמכים ישנים שבגנזך עירית נהריה כתוב :
השם- נהריה נקבע ע"י ד"ר סוסקין בשנת 1934 על שם הנהר בעובר את העיר שנקרא ע"י הערבים מפשוח- ועל שם כפר ערבי קטן א-נהר השם אושר ע"י ממשלת המנדט בשנת 1935.
קרקע: שטח הקרקע שנקנה ע"י נהריה משקים זעירים בע"מ היה 2500 דונם ממשפחה ערבית טוויני שישבה בבירות ב-40000 לא"י . היא היתה אדמת בור. בחלקה מכוסה ביצות (ברחוב קפלן). מעט מאד ממנה עובד ע"י הבעלים. השטח השתרע מרחוב קפלן בדרום ועד אדמת מוגרבי,היום שכונת עמידר, (בית מוגרבי עומד עד היום). בצפון. במזרח היה הגבול הכביש חיפה ברות. במערב הים.
שנת עליה: קרקעות נרכשו בשנת 1934 ומיד התחילו בחלוקתן ליחידות משק. המשפחות הראשונות ישבו בחיפה וזמן רב נסעו יום יום אל המשובה להכין מגורים להם ולבעלי החיים. שתי המשפחות הראשונות התישבו במקום בשנת 1935.
מוסדות: הרשות הראשונה שניהלה את עניני המקום היה הקואופרטיב ( מפעל שיתופי). שבראשו עמד ועד שנבחר אך ורק ע"י בעלי המשקים. לפועלים, לבעלי המלאכה ולמורים לא היתה זכות בחירה.
בשנת 1941 הוקמה בנהריה מועצה מקומית. בראשה עמד ד"ר מאיר וולף שהיה ממיסדי המקום.
אספקת מים: בשנים הראשונות קנו המתישבים מים מערבים, שהבאו אותם בפחים על גבי חמורים. מקור מים אחר היתה הבאר בעין- שרה. בפברואר ;935 נמצאו מים בנהריה. באותה שנה הוקם מגדל המים שברח' ז'בוטינסקי.

מקור- יצחק רגב,לקט סיפורי עריכה.