פועלים שכירים, נטיעות

מקור- יצחק רגב,לקט סיפורי עריכה.

במסמכים ישנים שבגזנך עירית נהריה כתוב:

פועלים שכירים

הפועלים השכירים הראשונים בנהריה היו בני פקיעין, יהודים שישבו על אדמתם עוד לפני חורבן בית שני ולא נטשו את כפרם ולא יצאו לגלות.
יהודים אלה היו רוב השנה מחוסרי עבודה. הם הוזמנו לעבודה בנהריה בעבודה בעבודות ציבוריות. הם שהו במושבה מיום ראשון עד יום שישי לשבת חזרו לכפרם.לא כולם השביעו את רצונם של המתישבים, שהקפידו מאוד על משמעת עבודה.

בשנת 1935 באה לנהריה פלוגת עבודה מראש פינה, שהשתיכה לתנועת "ביתר".
כל חבר בתנועה זו היה חייב לעבוד שנתיים במסגרת הפלוגה במקום אליו
נשלח ע"י התנועה, הם שכרו לול גדול, ששטחו היה 120 מ"ר וחילקו אותו
לחדרים קטנים למגורים. צורת חייהם הית שיתופית. הגרים עבדו בחפירת
תעלות, בבנין ובחקלאות. הנשים עבדו בחקלאות, משק בית ומסעדה. בה בישלו
ארוחות לקבוצה כולה. רבים מהם נשארו במקום עד היום הזה.

נטיעות

העצים הראשונים, עצי אשל, ניטעו בחולות שלאורך שפת הים והרחובות הסמוכים
לים. חלק מהם במקום עד היום. ע"י נטיעת אלה ביקשו הראשונים להוכיח,
שגם אדמת חול יכולה להצמיח עצים ואולי גם צמחים אחרים. עצי האקליפטוס
הגבוהים שלאורך הגעתון במושבה ניטעו גם הם ע"י התושבים.רבים מהם
נגדעו, כשנבנה האפיק הנוכחי של הנחל.