הערה: פרסמתם מכתב של רותי צייגר . בתחילתו לא נאמר מי הכותב ובסופו חתימה סתמית - רותי. הרשימה על העצומה היא פרי עטו של צבי ישראלי אבל בגלל רשלנות של עורך האתרנמחקו האותיות צב ויצא כאילו הרשימה נכתבה בידי י. ישראלי. נא הקפידו לכבד את הכותבים ודייקו בשמות

שמשון בובר

שמשון בובר היה דמות שכל ילדי נהריה בראשית שנות החמישים ידעו שיש בו משהו מיוחד. בעיני , עיני ילד ,הוא היה ענק אפוף הילה של גיבור. תמיד במכנסי ספורט קצרים, יחף , משופם וצרוב שמש. תמיד בתנועה, בצעדים גדולים על החול הזהוב וכל הזמן מחלק הוראות ומפריח חיוכי עידוד. נערים ובוגרים שנעו סביבו כל הזמן בין גלי הים לבין בית הסירות, ניסו להידמות לו, אבל איש לא היה גבה קומה כמוהו ,רחב כתפיים ושזוף כמו שמשון.
הוא התפרנס מהוראת התעמלות. לימד בבית הספר רמז וגם בכצנלסון. ילדות וילדים צייתו לו בשמחה בשעורים ונתלו עליו והתרפקו בהפסקות. חביב הנוער, "אליל הנוער". בנו רובי היה תינוק ענק ,שחום ומתולתל שגדל להיות "ענק" כאביו.
כשעזב את נהריה לשדות ים לא הבנו איך גיבורנו נטש את המושבה. בשנים הבאות הוא היה מגיח מן הים "כמו פעם" בכל תחרות שייט בחוף נהריה. משרוקית על צווארו וכובע קש לראשו, אבל אז כבר היה נציג המתחרים משדות ים או נציג התאחדות השייט.
נעים היה לקרוא את שמו ברשימת התומכים בבית ליברמן בעצומה שרבים חתמו עליה. כי פעם נהרייני תמיד נהרייני. יהי זכרו ברוך.