האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין, 1897 - 1959, יליד קרים ברוסיה, אגרונום שהוסמך בגרמניה והיה מראשוני הציונים. עלה ב-1896, היה ממייסדי קסטינה ומנהל נטיעות האיקליפטוסים בביצת חדרה. הוא פעל עם א. אהרונסון בחקר ארץ ישראל, השתתף במשלחת אל עריש שיזם הרצל והתמנה ב-1918 למנהל מחלקת ההתיישבות של הקק"ל. הטיף בעקביות לרעיון התיישבות חקלאית אינטנסיבית על חלקות קטנות, בהשקאה, ובהן רפת, לול, מספוא, פירות וירקות. שיטתו אומצה על-ידי ז'בוטינסקי והוא הפך פעיל בתנועה הרויזיוניסטית. ניסה ליישם את שיטתו גם באזור בנימינה והצליח בכך בהקמת נהריה ב-1934. היה גם אבי שיטת ההידרופוניקה - גידול צמחים על מים.

ב – 1958 זכה בפרס ישראל בחקלאות.

הוא אשר הגה את מודל נהריה. סוסקין, יליד רוסיה, למד חקלאות ופילוסופיה בגרמניה. החל משנת 1903, הוא נמנה עם מנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. הוא שלט בשפות רוסית, יידיש, גרמנית ואנגלית, אך לא בעברית. באחד ממסעותיו הרבים בעולם הרחב, הוא גילה ישוב קטן בדרום ספרד ששמו היה מונטה אל-גאידה Monte Algaida- .

הישוב הוקם על אדמת חול, על יחידת שטח של כ-7 דונם למשפחה. בעזרת עיבוד אינטנסיבי ביותר, גידלו המתיישבים תפוחי אדמה, מלונים, מלפפונים וירקות נוספים. הם נעזרו במי תהום ובשמש, דישנו את החלקות בזבל אורגני - אותו הפיקו מעולם הצומח, וגם בזבל בהמות - אותו השיגו מגידול בעלי חיים קטנים. לכל משק הייתה חלקת אדמה גדולה מספיק כדי לאפשר קיום בכבוד למשפחה. את העודפים ניתן היה לשווק החוצה. המתיישבים השתייכו לקואופרטיבים שונים שסיפקו להם שרותי תשתיות, שווק, אשראי וכדומה. סוסקין חיפש בעולם כולו, מאמריקה הלטינית במערב ועד לסין במזרח מודל חקלאי שיתאים לפלסטינה. בתחילת שנות העשרים הוא מצא את המודל המבוקש בדרום ספרד, אותו הוא רצה ליישם בפלסטינה, ליתר דיוק בנהריה בשנות השלושים.

בשנת 1917, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ניתנה הצהרת בלפור בה הובטח ליהודים בית לאומי בארץ ישראל, כלומר בשטח המנדט הבריטי העתידי. מכיון והיהודים היו אמורים לחלק את ארץ ישראל עם השכנים הערבים שגרו בפלסטינה, חשוב היה לתכנן את הקמת הישובים היהודים בצורה הגיונית. סוסקין האמין שהמודל הספרדי של מונטה אל-גאידה הוא המפתח להתיישבות בארץ ישראל. תגליתו נקראה "התיישבות אינטנסיבית על חלקת אדמה קטנה תחת ניהול פרטי". האגרונום דוד הירש 1870 - 1935 , אביה וחותנו של הזוג הנהרייני הידוע חנה 1911 -2001, ובנימין ירמיאס 1910 -1992, תמך בתוכניתו של סוסקין. גם חיים ויצמן, נשיא התנועה הציונית, תמך במודל ההתיישבות של סוסקין. אך רוב חברי הקונגרס הציוני, לרבות רוב המומחים המקצועיים, הטילו ספק וסרבו לתמוך בתוכנית זו. ככל שגברה ההתנגדות לתוכנית בקונגרס, גברה גם התעקשותו של סוסקין. בשנת 1925, בקונגרס הציוני הי"ד שנערך בוינה, אומר סוסקין ל-500 הנציגים: "זו הדרך - אין אחרת". ארתור רופין 1876 - 1943, מי שהיה במשך שנים מנהל משרד פלסטינה ומאוחר יותר מנהל המחלקה הגרמנית של הסוכנות, הגיב ואמר לסוסקין: "לא זו הדרך". רופין התנגד נמרצות לכוונות הבלעדיות, בהם רצה סוסקין לממש את תוכניתו.