א

סיפורי עלייה

התיישבות בנהרייה
סיפור אישי אודות תחילת המגורים בנהרייה

ראיון עם הגב' רחל אלבז

תאריך הראיון: 2 בפברואר 2011

שם המראיי/נת : מאיה בר לב (בית ליברמן – המוזיאון לתולדות נהרייה)

פרטים אישיים

שם משפחה: אלבז (לבית חזן)

שם פרטי: רחל

שכונת מגורים נוכחית בנהרייה: טרומפלדור

שנת לידה: 1930

תאריך עלייה לארץ: 18.10.1955

ארץ מוצא: מרוקו

תאריך הגעה לנהרייה: תחילת 1957

סיפור העלייה וההתיישבות בנהרייה

1. מה הייתה הסיבה שבגללה הוחלט לעלות לארץ?

עלינו לארץ בגלל ציונות. בתקופה זו חיי היהודים במרוקו היו עדיין טובים.הצג את ההמשך

ד"ר באטה אברמוב ילידת גרמניה ,עלתה ארצה ב-1939 , לאחר סיום לימודי רפואה ברומא בהצטיינות.

לאחר מגורים ביגור, חיפה , מצובה ,בית אלפא ועפולה הגיעה לנהרייה ב-27 לנובמבר 1947 , יומיים לפני ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה.

לפי תוכנית החלוקה הגליל המערבי היה אמור להיות חלק מן המדינה הערבית .

ד"ר אברמוב הגיעה לנהרייה עם בעלה רופא השיניים פטר דווידסון והבן הקטן יורם, כשהיא בחודש השביעי להריונה.

ד"ר ויידנפלד , רופא המושבה , הגיע לביתה והציע לה הצעה יוצאת דופן.

עד אותם ימים היו נשות נהרייה יולדות בחיפה, ואולם הנסיעה באוטובוס הייתה מסוכנת עקב יריות צלפים ערביים בואדי רושמייה .הצג את ההמשך

גם אני הייתי על החוף בין המוני הנהריינים שקבלו את המעפילים ואף שהייתי רק כבן שלש אני זוכר היטב את ההתרגשות העצומה .כששבנו הביתה לצריפנו ברחוב הרצל ציפתה לי עוד הפתעה : ילד קטן שכב במיטתי! הורי ניסו להסביר לי שהמעפיל הקטן זקוק למנוחה ויפה אני עושה שאני מוותר על מיטתי. אבל לי היה קשה להבין איך לפתע באמצע היום ניתנה מיטתי לאחר. מבוכתי גברה עוד כאשר אחי ואני נתבקשנו לצאת מן הצריף ולהסתתר בשדה הפול שמאחורי הבית, אחרי בית השימוש שלנו שעמד בקצה החצר (בור סופג ועליו מבנה פח). שכבנו בין התלמים ופנינו לכיוון הצריף. עד מהרה הופיעו שני חיילים בריטים שחיפשו מעפילים.הצג את ההמשך

כתבה דליה אונגר – פנקס ב-24.3.09
לזכרם של שושנה ,מרים ומנחם אבני

משפחת אבני :מנחם ,מרים ובתם שושנה גרו בליפט דל ובודד ,בתוך השדה שממול לביתנו ,אולי בשטחה של משפחת רישארד ואולי בשטחה של משפחת ריכבלסקי .
זאת היתה משפחה ענייה שבקושי מצאה את פרנסתה מעבודתה של מרים במשק בית.מנחם ,( כך סיפרו הורי ) איש טוב מזג ותמיד נינוח ומחוייך אך לא היה מן החרוצים, וכמעט לא תרם לכלכלת המשפחה . .
ההסבר לתופעה יוצאת דופן זאת בנהריה של אותם הימים היתה ,לדבריהצג את ההמשך

כתבה בתו דליה אונגר - פנקס בתאריך 19.3.09

לאחר מלחמת השיחרור ,כשחזר אבי סופית הביתה ,אמי עמדה על כך שייכנס לעבוד במקום מוסדר שבו המשכורת ,גם אם תהיה נמוכה יותר היא תהיה סדירה ובטוחה .כך הפך אבי לעובד המועצה המקומית ולימים עובד העירייה במחלקת הנטיעות. תחילה עבד אבי כגנן תחת הנהלתו של יעקב פאוקר ולימים התקדם והפך למנהל מחלקת הנטיעות ,מנהל המחלקה הטכנית ומחלקת הכבישים בעיריית נהריה .כל הגנים הציבוריים והפארקים הגדולים ,כל הגינון בחוף הים ,בשכונותיה החדשות ,ובמוסדות החינוך היו פרי תיכנונו וביצועו .הצג את ההמשך

כתבה דליה אונגר - פנקס 18.3.09

לנהריה הגעתי עם משפחתי , הורי אלכסנדר ורבקה ואחותי איה (אילה ) מהמושב כפר זיו שבגוש תל מונד בשנת 1944 בעקבות חבריהם אלקה וצבי יוסלביץ שכניהם וחבריהם מהמושב .
הייתי אז בת 4 ואחותי תינוקת בת חודשים אחדים .
משפחתי התגוררה מספר חודשים בבית משפחת רטהאוז ,עד לסיום בניית ביתנו ברחוב שאז עדין היה חסר שם .לאחר שנים ,
עם קום המדינה ,נקרא רחוב הגליל ,ולימים ,לאחר מות הנשיא הראשון הוסב שמו לרחוב וייצמן .הצג את ההמשך

פינגוין נהריה- בית קפה ומסעדה -נוסד בשנת 1940 על ידי משפחת אופנהיימר,שעלתה מגרמניה באמצע שנות ה-30.
כיום מנוהל המקום בידי הדור הרביעי, דבר שהוא יוצא דופן בנוף המסעדות הישראלי.

מאז היווסדה הייתה פינגוין למרכז חברתי בנהריה. בשנות ה-40 וה-50 הייתה המסעדה בית שני לכל הוותיקים והעולים החדשים. במלחמת הקוממיות, כשנהריה הייתה נצורה, היה העיתון היחידי בעיר תלוי על קירות המסעדה. גם השיירות ליחיעם הנצורה יצאו מפינגוין.הצג את ההמשך

איקה (אריה איקוביץ) וחווה (Irmtraut Irene Ester - טראוטי)

איקה וחווה הגיעו לארץ עם עליית הנוער בשנת 1938. הם שוכנו בקיבוץ אשדות יעקוב, אשר בעמק הירדן בקרבת ים כנרת. משם הם עברו אל "בית הערבה" המפורסמת, אשר על יד קליה, בקרבת ים המלח. הם התחתנו שם. איקה עבד שם במפעל הברום וחוה החלה לעבוד כעוזרת לגננת, ואחר כך הפכה להיות גננת בקיבוץ.הצג את ההמשך

אופנהיימר / מסעדת "פינגוין"הצג את ההמשך

סבי, יוסף אמנוני, נולד בשנת 1930 בעיר קרמנשה שבפרס.ב- 1950 עלה לארץ יחד עם התנועה הציונית.
לאחר הגעתו ארצה הוא הלך לגור בקיבוץ דגניה א' ועבד כרפתן.
לאחר שהתחתן עבר לנהריה כדי לגור בקרבת הוריו.הצג את ההמשך