התפתחות המושבה הייתה מהירה מאוד ונמשכה גם בימי מאורעות הדמים, שהתחילו באביב 1936. מהנתונים שנמסרו לוועדה המלכותית שנשלחה ארצה לחקור את גורמי המהומות, מתברר שבתאריך 7.10.36 ישבו כבר בנהריה 89 משפחות ו-180 בודדים, 432 נפש בסה"כ. מצבם הכלכלי של המתיישבים היה קשה.

כחוט השני

חמי גל לחיות כדי לצייר

הצייר העירוני אוהב את התמונות שלו. הוא כל כך אוהב אותן, שהוא לא רוצה להיפרד מהן. "אני חי כדי לצייר" , הוא אומר ומצטער על תמונות שבכל זאת מכר. הציור לא רק כאומנות , אלא גם כתיעוד 70 שנותיה של העיר.

מקור:מספר "נהריה-כפר הייקים"
תוכניות להקמת תעשייה בנהריה

מקור:מספר "נהריה-כפר הייקים"
שירותי הרפואה בנהריה

מקור:מספר "נהריה – כפר הייקים"
תפיסת החזקה באדמות טואני
אחרי סגירת העסקה הפורמאלית עם משפחת טואני היה צורך לתפוס ברקע גם חזקה "פוליטית". פלחים ערביים אשר עבדו את האדמה, בד"כ כאריסים, פוצו בסכום כסף כדי להניעם לעזוב את האדמה. היה צורך ביישוב סכסוכי גבולות בין שכנים, ובמדידת הקרקעות.

בעיית האריסים

מקור:מספר "נהריה-כפר הייקים"
רכישת חומרים דרך ה"עברה"