ד1

"ונמשכת שיירה מהמאה שעברה" המסורת נמשכת, גם השנה במשפחת בית הספר ע"ש מנחם בגין, נערכים ליום ההולדת ה74 של נהריה. בסימן ירוק וטו בשבט בנהריה. גם השנה נקיים את החגיגה ביד לבנים, ותודה מראש נשלח לצוות על ההסכמה והסיוע. גם השנה תהליך הלמידה וסיפורי הילדים יהיו מרכז החג. אורחת הכבוד כמו בשנים קודמות תהיה כרמלה לוי מזורסקי בתו של המייסד יוסף לוי. שתאיר ילדות וילדים בנהריה באותם ימים. תודה מיוחדת לבית ליברמן זה על יד הקניון, והוירטואלי - הם האכסניה לרעיונות ולעשייה שלנו . וזה המקום להודות לנתן רוטקין בונה האתר וממחשב הארכיון וכל שנבקש - על הסבלנות והעזרה .

בהצלחההצג את ההמשך

תחילתו של הסיפור שלי בנהריה מתחיל בסוף שנת 1950 , כאשר סבי ( אבי אימי -אליעזר בליץ) מגיע עם אימו המאמצת לנהריה, לאחר שעזבו את הונגריה ב- 1949 .

בנהריה הם משתכנים בדירת חדר בשיכון עמידר ברחוב הפלמ"ח 6 , אותה קיבלו מהסוכנות היהודית. בבית זה עברה על סבי ילדותו, כאשר אמו התפרנסה מתפירה.

את לימודיו החל בבית הספר היסודי בבנין מוגרבי בשכונת עמידר(תחילתו של בית-הספר רמז) ולאחר מכן המשיך ללמוד עד כיתה ו' בבית הספר רמז במקומו החדש.
את כיתות ז' ו- ח' למד בבית הספר ויצמן בעיר.
בהמשך, בהיותו חייל עבר עם אימו להתגורר בדירה מרווחת יותר ברחוב ההגנה.הצג את ההמשך

העליה לארץ
סבא עמרם נולד בקזבלנקה- מרוקו בשנת 1940.
סבא מספר כי הוא שמע שליח מבני עקיבא אומר שמרוקו סוגרת את שערי העלייה ליהודים והם לא יוכלו לעלות לארץ ישראל, ולכן כל משפחתו נסעה למחנה מעבר, שהתה שם שלושה חודשים ולאחר שהורשו לצאת לדרך, הם הפליגו באוניה בשם "קוטוביה". לאחר המסע הארוך המשפחה הגיעה למחנה "ארנס" בצרפתהצג את ההמשך

אני מספרת סיפור שסיפרה לי רעיה ברג (שם קודם:לוצקי), שהיא קרובת משפחה שלי (מעיין גרויסר) מצד סבתא שלי וורה גרויסר.
רעיה לוצקי נולדה בשת 5/10/1924 באוקראינה, בעיר סטלינו.
הסיפור מתחיל מאז פריצתה של מלחמת העולם השנייה.
באוקטובר 1941 משפחת לוצקי עזבה את העיר סטלינו ועברו לעיר סטלינגרד שברוסיה. רעיה היתה אז בת 17 שנה.הצג את ההמשך