1935-1939

משפחת ריכבלסקי הגיעה לנהריה בקיץ 1937. יחד עם קורט ריכבלסקי (ת.לידה-1901) הגיע גם אביו אלכס ,(ת.לידה -1869.) קורט ריכבלסקי היה בין 30 המשפחות הראשונות שעסקו בחקלאות. המצב הכלכלי של החקלאים בנהריה היה בכי רע ,ורק הלוואות הצילו אותם מפשיטת רגל.

ההלוואה שקבל ריכבלסקי מן הסוכנות היהודית,הייתה מיועדת לפיתוח ענף הלול וכיסוי חובות העבר.מר ריכבלסקי ייבא מגרמניה אינקובטור (מדגרה) והניח את אבן הפינה לגידול תרנגולות.
המשפחה מצאה באינקובאטור ובהדגרת הביצים את מקור הכנסתה העיקרי.
למרות היזמות ,גברו קשיי הפרנסה ומר ריכבלסקי לא הצליח לעמד בהחזרי ההלוואה שקיבל. הואיל וכך הוחרם האינקובטור .הצג את ההמשך

את הספור המעניין הבא שכתב ד"ר גור אלרואי מהחוג ללימודי ארץ ישראל
_____________________________________________________
ד"ר גור אלרואי, החוג ללימודי ארץ ישראל 25.3.10

מצאתי במאגר התמונות שלנו תמונה של יעקב רוזנבאום מהאוסף של פריזם. נכתב שם שיעקב רוזנבאום היה חברו של הצלם (פריזם)
היום ה-25.3.10 יתקיים בקריית ענבים טקס גילוי מצבה לנעדר יעקב רוזנבאום שנפל בקרב על נבי סמואל.הצג את ההמשך

רות (לבית דוד)* ויעקב פאוקר היו יחד עם משפחת חנה ווולטר דויטש (לימים דיין), שתי המשפחות הראשונות שהתיישבו ב 10.02.1935 במרכז נהריה. על גדות הגעתון.
מאז נקבע יום זה ליום הרשמי ליסודה.

רות ויעקב היו ציונים עוד בהיותם בגרמניה, יעקב ציוני חילוני ורות מבית ציוני דתי.

דברים לזכרו של אלכסנדר קירשבראון (קירשברוין) מראשוני מייסדי נהריה.
נולד בוארשה בשנת 1909 – נהרג בשנת 1943 בנהריה.

אלכסנדר קירשבראון נולד, גדל והתחנך במשפחה שורשית וחמה, אשר היהדות ומהותה היו אבן יסוד לחייה והתנהלותה הפרטיים והציבוריים.
אביו, אליהו יוסף קירשברוין היה בין מייסדי תנועת "אגודת ישראל" העולמית, ושימש כיו"ר שלה בפולין, מייסד בית החולים היהודי בוארשה וכיהן כנשיא הקהילה בוארשה וכציר ב"סיים" (הפרלמנט הפולני) עד יום מותו בשנת 1931.הצג את ההמשך

הרב קלר נולד בפברואר 1909 בעיר בויטן, גרמניה, בן למשפחה בת תשעה ילדים. התחנך בברלין שם שילב השכלה כללית יחד עם לימודי קודש. בהמשך לימודיו השלים תואר דוקטורט מאוניברסיטת ברלין והוסמך לרבנות ע''י בית המדרש לרבנים ע''ש הילדסהיימר בברלין.

מבוקש ע''י הגסטאפו

במהלך מלחמת העולם השנייה נספתה כמעט כל משפחתו בשואה כשרק הוא ואח נוסף הצליחו לשרוד. לאחר שהואשם ע''י הגסטאפו באשמת הרחבת היתר הכניסה לאסירים יהודים בכלא הגרמני, ברח ברכבת מגרמניה לפולין עם אשתו ובנו הקטן, משם המשיכו באוניה לרומניה ומשם היתה הדרך קצרה לפלשתינה.

בשנת 1939 הגיע ארצה לתל-אביב.הצג את ההמשך

ששת בני משפחת דויטש עלו לישראל מגרמניה והגיעו לנהריה ב-3 למאי 1937.
יעקב דויטש, אבי המשפחה,אימא ,רחל ושתי הנבות: יהודית ומרים, הסבתא ואחותה, שאחיהן,הרמן אדלר-תושב ותיק בנהריה קיבל את פנינו,והליפט (המחסן) שלו בחצר הבית,שימש זמנית כסנדלרייה של אבא,ב-30 ליוני1937 רכש אבא יעקב מידי מר זילברמן, את בית העץ ברחוב געתון במרכז נהריה,שכלל שני חדרים והול על דונם וחצי. במקום התגורר באותה תקופה דייר המשנה ד"ר וידנפלד,(מצורף מסמך).
ב-1940 הקים אבא את החנות הראשונה לנעליים "באטה" וסנדלרייה אורטופדית ובה יישם את המומחיות שלו בעיצוב מדרסים לפי מידה.הצג את ההמשך

גד שטיין בגיל 13: עליה לארץ ב-10.6.1935 וחיים בנהריה של משפחת המייסדים ובעיות התקופה

הורי הגיעו לנהריה ביוני 1935 ,לאחר שסכום הכסף שעמד לרשותם היה סה"כ 1000 לירות שטרלינג ורכשו יחידת המשק הקטנה ביותר ז"א חמישה דונם, שכלל שטח נטוע פרי דונם וחצי, שטח גן ירק, היתרה כללה לול ביטונדה לחמש מאות תרנגולות . עם התרנגולות , בלי בית המחיר היה שבע מאות שטרלינג , נשארו 300 לירות שלא הספיקו לבנות בית מאבן ולכן בנינו צריף, בחוץ פח מגולבן ובפנים דיקטים, בית שימוש מחוץ לבית.הצג את ההמשך

טוראי רילף יוחנן ז"ל מ.א 0102171

בן אנליזה- אלישבע ושלמה
נולד בגרמניה
בתאריך- 16/05/31
נפל בתאריך- 09/08/48
בשרותו בחיל רגלים
במלחמת העצמאות
מקום הנפילה- גליל
באיזור- חיפה והצפון
נקבר בנהריההצג את ההמשך

בלו וסידוניה דוהן, הורי עלו לפלסתינה בשנת 1939 ישר מחיפה לנהריה אחרי חודשים בדרך מסלווקיה אמי בת 25 עם שני ילדים אני גידי הייתי בן 15 חודשים ואחי יוסי היה בן3 א הורי ברחו מסלובקיה כדי להנצל מהנצים שכבר נכנסו לסלובקיה, אבי בלו הגיע לנהריה הוא קבל עבודה בחברת הזיוזיף ועבד כל היום כדי לפרנס את משפחתו הוא קבל ליום 1 לירה פלסטינית ואחיו.הםהצג את ההמשך

מאת מגדה אריאל

אבי אימי, פיליפ שרגא ליברמן, נולד בדרוהוביץ, גליציה ב 1868, כבכור לישראל ליברמן, מאמידי העיר, בעל קרקעות בהן נתגלו מרבצי שעווה (פרפין), חומר גלם מבוקש לתעשיית הנרות (הימים – לפני החשמל). האב היה אדוק ביותר, אוטוקרט שלא הרשה כל פקפוק בנכונות עמדותיו והחלטותיו. כל חייו הקדיש ללימודי קודש ואת עסקיו הותיר בידי פקידים שלא טמנו את ידם בצלחת. בחייו הארוכים הספיק לשאת ולקבור שלוש נשים ולהוליד שלושה עשר בנים ובנות. (בילדותי עוד הספקתי להכיר כמה מהם, אולם ידענו שסבא תומך ברובם בדרך זו או אחרת).

סבא-רבא ישראל ייעד, ללא כל היסוס, את בכורו פיליפ ללימודי קודש, מה עוד שהילד היה מוכשר מאד ונראה בעל כל הנתונים להפוך לעילוי. כך נשלח בגיל שלוש לחדר והמשיך לישיבה נחשבת. אולם פיליפ במהרה לא הסתפק בכך ושאף לרכוש השכלה רחבה, שפות מעבר ליידיש ולשון הקודש והן מתמטיקה וכל השאר. לא היה כל סיכוי להשיג את הסכמת האב לכך. פיליפ לא העיז לרכוש ספרי לימוד חילוניים בעיר מולדתו, שמא ייוודע הדבר לאביו; הוא כיתת את רגליו לעיר שכנה וקנה אותם שם בהסתר. בישיבה, מתחת לספרי הקודש, פתח אותם ובלע את תוכנם. כאשר היה בן שש עשרה, בערך, נתגלה הסוד לאביו אשר נזף בו קשות והעמידו בפני הברירה, לחדול מייד מעיסוקיו הנלוזים או להיות מוחרם על ידי המשפחה. הנער, אשר תאוות הלימודים בערה בעצמותיו, ברח לווינה, בכוונה למצוא דרך לפרנס את עצמו ולהמשיך בלימודים.
הצג את ההמשך