מלחמת השחרור

מתוך כתבה של צור ארליך שפורסמה בינואר 2010 בעיתון "מקור ראשון"

נהריה, אז מושבה והיום עיר, הייתה הגדולה שביישובים היהודיים בשטחים שיועדו למדינה הערבית. "אם לא יפרצו קרבות, ובמובן זה אני ביסודו של דבר אופטימי, נמשיך לגור כאן בשלווה", כתב מנהריה לילדיו שבחו"ל, ביום ל' בנובמבר 1947, האיכר אוטו מאייר. את המכתב, הכתוב גרמנית, תרגם למעננו בנו אנדריאס מאייר. "אמנם ככל הנראה נחייה בצמצום רב, אך בכל זאת נשרוד. איך ייראו היחסים שלנו עם פלשתינה היהודית – זה יהיה תלוי לגמרי בשאלה אם יימצא מודוס ויוונדי כלשהו בין שתי הפלשתינות.הצג את ההמשך

אבי ולטר נוימן היה כמעט בסיום השנה הרביעית של לימודי הנדסת מכונות ,כשנאלץ לעזוב את הטכניון בברסלאו-גרמניה .

חוקי ה"נומרוס קלאוזוס "שהפעילו הנאצים מנעו מיהודים לרכוש השכלה אקדמאית .

בחופשות הקיץ בין הסמסטרים ,היה עליו להתנסות בעבודה מעשית ,עובדה שהקנתה לו מיומנויות בתחום הטכני המעשי.

נהרייה המנותקת משאר חלקי הארץ ממרץ 1948 , נותקה גם מזרם החשמל, בין השאר היה אבי אחראי להפעלת הגנרטור .

הגנרטור הופעל במחצית היממה בדרום המושבה ובמחצית השנייה בצפונה.הצג את ההמשך

‏
ב-26 למאי 1948 נסע ד"ר רילף , מנהל ביה"ס היסודי, באופניו לתחילת המשמרת של ההגנה האווירית על מגדל המים. בדרכו פגש תושבים נסערים, שהצביעו לעבר השמים. בשמים חגו מטוסים. ד"ר רילף תהה, מדוע אין מפעילים את הצופרים כדי להזהיר את התושבים. בהגיעו למגדל המים, נועץ עם קודמו בתפקיד, שהיה אמור לסיים את המשמרת.הצג את ההמשך

בסערת מלחמת השחרור, בעוד חבריו פזורים ברובם ביחידות הפלמ"ח, הפל"ים ולימים – חיל הים, וכתגבורת למגיני קיבוץ יחיעם הנצור, התקבלה פניה של מוסדות התנועה לתפוס זמנית גבעה השולטת על הכביש צפונית מנהריה שזה עתה נפרץ. ב – 6 באוגוסט 1948 עולה הגרעין לגבעה זו, ומשתכן במבנים נטושים של מחנה בריטי לשעבר (לימים גבעת טרומפלדור).הצג את ההמשך