אני מספרת סיפור שסיפרה לי רעיה ברג (שם קודם:לוצקי), שהיא קרובת משפחה שלי (מעיין גרויסר) מצד סבתא שלי וורה גרויסר.
רעיה לוצקי נולדה בשת 5/10/1924 באוקראינה, בעיר סטלינו.
הסיפור מתחיל מאז פריצתה של מלחמת העולם השנייה.
באוקטובר 1941 משפחת לוצקי עזבה את העיר סטלינו ועברו לעיר סטלינגרד שברוסיה. רעיה היתה אז בת 17 שנה.

סיפורה של משפחת רצון
סבי וסבתי עלו לארץ ישראל מתוך תחושת של הגשמת הציונות .
סבי נולד ב1921 בתימן ועלה לישראל ב1943 בגיל 22 ,וקוראים לו דוד.

סבי, יוסף אמנוני, נולד בשנת 1930 בעיר קרמנשה שבפרס.ב- 1950 עלה לארץ יחד עם התנועה הציונית.
לאחר הגעתו ארצה הוא הלך לגור בקיבוץ דגניה א' ועבד כרפתן.
לאחר שהתחתן עבר לנהריה כדי לגור בקרבת הוריו.

תחילת סיפור משפחת דדוש בנהריה במשפחת גני
סבא שמוליק או שמואל (שמו האמיתי) וסבתא נעמי עלו שניהם מיוון באוניה.
בהתחלה גרו ביערה ששם נולד בנם הראשון (אבי ,דודי) ועברו ללימן ששם
דודי גדל.דודי לאחר מכן נשאר בנהריה והוא עוד גר בנהריה.
לאחר מכן קבעו שאינם יכולים להישאר לחיות בלימן מכיוון שדודי היה צריך

הפעמון שבתמונה שייך לעולה חדש שעלה ארצה ב- 1950, כשמדינת ישראל היתה רק בת שנתיים. הוא עלה מרומניה שנים מעטות אחרי השואה.

השנים הראשונות בארץ החדשה היו קשות מאוד. העולים נשלחו לקיבוצים או למעברות. העולה החדש בחר לגור במעברה בנהריה. במעברה קיבל מבנה קטן מפח, ללא שירותים ומים. השירותים וברזי המים הוקמו במרכז המעברה.

תחילת הסיפור של משפחת בוקריס בסבא מרדכי (ז"ל) אבא של אבא נולד בשנת -1930 (נפטר בשנת 1978). עלה לארץ בשנת – 1954 כאשר עלה לארץ משפחתו לקחה רכבת מטוניס למרסיי, וממרסיי באונייה לנמל חיפה. כשעלה לארץ הוא ומשפחתו הגיעו והתיישבו בנהריה סבא ושני אחיו ונשארו לגור שם. נישא לסבתא שרה ב- 1/8/1955. בארץ מקצועו היה טכנאי מכונות בדלתא.

)סבתא שלי מרגלית מצד אבא הגיע לנהרייה בשנת 1950.היא הגיעה מעיראק דרך פרס כי היא עברה את הגבול מעירק לפרס בלי דרכון.סבתא הגיע מעירק כי השלטונות הערביים הציקו ליהודים וגם המשפחה של סבתא היו ציונים.מעירק היא הגיע לקיבוץ הכובש.היא עלתה לקיבוץ במסגרת עליה לנוער.היא הייתה עובדת עובדת בגן ירק.היו לה בעיות כי היא הייתה בודדה.עד שפ

בשנת 1951 כאשר פרעו העירקים -המוסלמים ביהודים שבעירק, החליט ראש –המשפחה, שהיה סבה של אימי
(פואד גוהר זל") ,לעלות ארצה. הוא הגיע לארץ עם אישתו וששת ילדיו, הם הופנו לעיר נהריה.

פרדי דורה יליד גרמניה, הגיע לארץ בשנת 49' לאחר מלחמת העולם השנייה במסגרת עליית הנוער. ניצול יחיד למשפחה ענפה של שבעה אחים ואחיות, שנספתה כולה באושוויץ.