המושבה

כתבה מרים ברוק -כהן

עליית הנאצים בגרמניה, נראתה להורים מסוכנת וב1933 הם נסעו לבדוק מה ואיך קורה בישראל. הם ביקרו במקומות שונים בעיקר קיבוצים, ולדברי טובית אביה סיפר שאת רב המידע שלו קבל מהאופים שאפו בלילות. ההורים חזרו לגרמניה, דר' קרמר נשאר להסדיר את עניניהם והאם, טובית, אחותה הבכירה ממנה ואחיה עלו ארצה והגיעו לקבוץ בית אלפא, ששם שמחו מאד שהגיעה עוד ילדה בגיל זה כי היתה שם רק ילדה אחת. כאשר האב הגיע הם התישבו בנהריה, שם היה רופא עינים אבל גם קבלו 'משק עזר' קטן ברחוב מרגוע , שבו גידלו פירות ירקות ותרנגולות.הצג את ההמשך

משפחת ריכבלסקי הגיעה לנהריה בקיץ 1937. יחד עם קורט ריכבלסקי (ת.לידה-1901) הגיע גם אביו אלכס ,(ת.לידה -1869.) קורט ריכבלסקי היה בין 30 המשפחות הראשונות שעסקו בחקלאות. המצב הכלכלי של החקלאים בנהריה היה בכי רע ,ורק הלוואות הצילו אותם מפשיטת רגל.

ההלוואה שקבל ריכבלסקי מן הסוכנות היהודית,הייתה מיועדת לפיתוח ענף הלול וכיסוי חובות העבר.מר ריכבלסקי ייבא מגרמניה אינקובטור (מדגרה) והניח את אבן הפינה לגידול תרנגולות.
המשפחה מצאה באינקובאטור ובהדגרת הביצים את מקור הכנסתה העיקרי.
למרות היזמות ,גברו קשיי הפרנסה ומר ריכבלסקי לא הצליח לעמד בהחזרי ההלוואה שקיבל. הואיל וכך הוחרם האינקובטור .הצג את ההמשך

מאבקם של אחד מוותיקי העיר אנדריאס מאייר ושל סטף ורטהיימר סייע לשמר את הצריף משנות ה-30 של המאה הקודמת ולהעבירו למוזיאון בתפן. צריף פיסקר, שצמן, מחכים לסיפור המשפחות וברכות על היוזמה המבורכת

לכתבה נא לגלוש לעמוד http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1230505.html

על-פי זיכרונות נעמי בר סלע (איזקסון) .
צילומים משה איזקסון.

ההתחלה

אבא נולד בדינסלאקן למשפחה שעסקה במסחר בבהמות, אף הוא התפרנס ממסחר, עיסוק אותו לא אהב ושנכפה עליו מכורח המציאות.
 
אמא נולדה בכפר שבהרי הטאונוס .כך שהחקלאות לא הייתה זרה לה.

בשנת 1930 התגורר אבא בדיסלדורף עיר בה עבד לפרנסתו, פוטר מעבודתו שוב ושוב בגלל יהדותו, אז יצר קשר עם התנועה הציונית המקומית וביקש דרכה לעלות לפלסטינה. המהנדס יוסף לוי איתו נפגש, שכנע אותו לבוא למושבה
"נהריה " ולהיות בה חקלאי. הצג את ההמשך

נהריה 20.1.2011

שמי רותי ארנן לבית זון נולדתי בעיר נהריה להורי אריך ובלה זון ז"ל אשר היו בין מייסדי העיר נהריה, כאשר עלו ארצה בשנת 1934 .
זאת לאחר שאבי חווה במקום עבודתו בית מסחר ענק ליצור ושווק בדים לקללה "יהודי מלוכלך" , מחבר עבודה די קרוב.הצג את ההמשך

מרדכי ליברמן התחיל ב פעילותו בתחילת שנות ה 40 כבעל מכונית משא מסוג וולבו , שבה הוא הוביל חומרי בנין ל בנית המושבה . בשנת 1944 עברנו מחיפה בה נולדתי אני ואחי שי לבית שאבי בנה ושגבל עם בית הספר ויצמן שבו למדתי יחד בכתה עם שמשון שושני ,אלחנן טרסר (אקה התרסי) , בתיה שושני, משה גליק, ועוד . ילדותינו היתה מלאת תוכן וענין שהחלה בבית הספר ובחוגים אחרים שכללו את הימיה ו מועדון הטיסנים בהדרכתו של בבן (עזרא זנדמן ) זכרונו לברכה.הצג את ההמשך

כתבה המורה והסופרת הרצליה רז

כדי לספר על ראשית דרכי בנהריה , עלי לחזור שנים רבות לאחור.
הגעתי לקיבוץ "פלוגת עבודה געתון", עם נישואי לאפרים רז (כיום), אז היה שמו ארנה רוזנברג ,
ב-1941 בהיותי בת 20, כיום אני בת 90 .
שנים ראשונות אלה בעבודת ההוראה בביה"ס ויצמן בנהריה, היו גם שנים ראשונות להתיישבות האנשים בנהריה.

עם השואה, הגיעו עולי גרמניה ( הייקים) לנהריה , שהייתה אז מקום מבודד לחלוטין מהמרכז בת"א.
הם הגיעו עם הליפטים, אל אדמות, שרכשו בגרמניה באמצעות סוסקין.הצג את ההמשך

יוסי אטלינגר , אלחנן אלטבך-אילת ורחל יגלינסקי-הס מספרים שבתקופת המאורעות 36-39 ,שכן ממזרח לנהריה כפר ערבי שנקרא חומימה .לעתים מזומנות ירו מן הכפר וגם מן "הגבעה" שנקראת היום גבעת אוסישקין, לעבר צריפי המתישבים. היריות תכפו בד"כ בלילות.

כדי להגן על עצמם מן הירי המתמשך, הקימו התושבים חומת מבלוקים או מביטון בגובה 1.20-1.50 מ' מזרחית לצריף ,כדי שיוכלו לישון בשקט מבלי להחשף לסכנת הירי.הצג את ההמשך

כתבו בתיה וזאב עמית

רבקה

עם תום לימודיה בסמינר " בית הכרם" בירושלים, פנתה רבקה למפקח לשם סידור עבודה עבורה.
המפקח הציע לה לעבוד בנהריה .
רבקה התנגדה בתוקף, בטענה שאינה דוברת גרמנית וגם אינה מכירה את המנטליות של תושבי נהריה ה"יקים". המפקח התעקש ואמר לה שאם לא תלך לעבוד בנהריה , לא תוכל לקבל השנה עבודה.
בלית ברירה הגיעה רבקה לנהריה לבי"ס ויצמן בשנת 1946.
למרות היסוסיה מצאה רבקה את הדרך הנכונה ליצירת קשרים טובים עם התלמידים וההורים.
ההורים קלטו מיד את כישוריה והתייעצו עמה בכל בעיות החינוך.
רבקה ידעה לשלב את דפוסי ההתנהגות "הצברית" עם המנטליות "היקית".הצג את ההמשך

רות (לבית דוד)* ויעקב פאוקר היו יחד עם משפחת חנה ווולטר דויטש (לימים דיין), שתי המשפחות הראשונות שהתיישבו ב 10.02.1935 במרכז נהריה. על גדות הגעתון.
מאז נקבע יום זה ליום הרשמי ליסודה.

רות ויעקב היו ציונים עוד בהיותם בגרמניה, יעקב ציוני חילוני ורות מבית ציוני דתי.