מרכז תיעוד לתולדות העיר מראשיתה עד עצם היום הזה — סיפורים ותגובות שנכתבו על ידי אנשי העיר ואוהביה
מקור-יצחק רגב,לקט סיפורי עריכה, נהריה במצור, סיפורי מעפילים.
מצות לפסח
א
עוד לפני מלחמת העצמאות השתוללה בכבישי הארץ מלחמה קשה בין יהודים
לבין ערביי הארץ. הערבים ניתקו, בכל מקום שיכלו, את הדרכים שהובילו
את הישובים היהודים. כך גם עשו בכביש נהריה חיפה.הם חסמו את הכביש
ליד עכו ולא נתנו לרכב יהודי לעבור בו. שלשה יהודים, עובדי חברת
החשמל, שניסו לעבור במחסום, נהרגו במקום. נהריה וכל הגליל המערבי
נותקו ביבשה ממרכז הארץ. ההצלה באה מהים. קשרו דוברה גדולה (היא נקראה
"מאונה" בערבית) אל סירת מנוע, עליה העבירו אנשים,דברי דואר למושבה
והחזירו אנשים, תוצרת חקלאית ודברים אחרים מהים.הצג את ההמשך
מקור- יצחק רגב,לקט סיפורי עריכה.
במסמכים ישנים שבגזנך עירית נהריה כתוב:
פועלים שכירים
הפועלים השכירים הראשונים בנהריה היו בני פקיעין, יהודים שישבו על אדמתם עוד לפני חורבן בית שני ולא נטשו את כפרם ולא יצאו לגלות.
יהודים אלה היו רוב השנה מחוסרי עבודה. הם הוזמנו לעבודה בנהריה בעבודה בעבודות ציבוריות. הם שהו במושבה מיום ראשון עד יום שישי לשבת חזרו לכפרם.לא כולם השביעו את רצונם של המתישבים, שהקפידו מאוד על משמעת עבודה.
בשנת 1935 באה לנהריה פלוגת עבודה מראש פינה, שהשתיכה לתנועת "ביתר".
כל חבר בתנועה זו היה חייב לעבוד שנתיים במסגרת הפלוגה במקום אליוהצג את ההמשך
מקור- יצחק רגב,לקט סיפורי עריכה.
החולה האחרון של ד"ר קרמר
ד"ר קרמר, רופא עיניים, עמד בחדרו על יד החלון והביט אל חצר ביתו.
שבעה דונם אדמה הקיפו את ביתו הקטן והלבן. חלק גדול מאדמתו עיבד וגידל
בה ירקות. מאחורי הבית עמדו הליפט, הביתן הקטן, שהביא עימו מגרמניה,
ולול ריק מתרנגולות. מבינים האלה היתה מרפאת העיניים שלו. עץ תאנה
גדול ומסביבו ספסל שימש כחדר המתנה לחולים. החולים היו ערבים מכל הארץ
ומחוצה לה: מרצועת עזה ומירושלים הרחוקות. מכפר מזרעה ומכפר נהר הקרובים
באו דרוזים מכפרי הגליל ומרמת הגולן הרחוקה, בדויים מסיני, ענייםהצג את ההמשך
מקור- יצחק רגב,לקט סיפורי עריכה.
קטעי יומן
נהריה, 9.1.48
א
נערי היקר
היום הרצוני לספר לך מה שהתרחש כאן בשבוע האחרון. ביום ה' אבא יצא,
כרגיל את הבית. אני יצאתי למרפסת להנות משמש חורפית. הסתכלתי בים ומה
ראו עיני? כעשרים איש מחזקים בחבל ומושכים אוניה לעבר החוף. אונית
מעפילים לאור היום? שכנתנו הבחינה בה כמוני וקראה: "אונית מעפילים".
מיד הבאתי את המשקפת וגיליתי כעשרה אנשים על סיפונה. ברגע זה בדיוק
קפץ אחד מהם אל המים ושחה לעבר החוף. ראיתי גם סירה חשה אל האוניה.
ובכן, בכל זאת אונית מעפילים. ואני... בכיתי קצת, מתוך שמחה על בואהצג את ההמשך
א
כשיצאה רחל הקטנה מביתה הקריר אל הרחוב שטוף האור. היא נעצרה על הסף
עד שעיניה התרגלו לאור החזק של השמש. השעה היתה שלש אחר צהרים, הרחוב
היה שומם. ביתה היה היחיד בחלק הזה של המושבה. מלבדה לא היה אדם ברחוב.
לא צמח בו עץ או צמח כל שהוא ולא נשמע קול ציפור. רק קנה הסוף,שצמח
בביצה שיצר הגעתון, רשרש בנשוב בו רוח מן הים. "איזה מראה משעמם",
מלמלה רחל לעצמה. ופנתה להביט אל עבר הכביש הראשי. מעברו השני גדל
פרדס. העצים הירוקים שלו עמדו דוממים כאילו התעלפו מהחום הכבד. רחל
לא יכלה להסיר את עיניה מהמראה שובה לב הזה. במושבה צמחו עצים ירוקים.הצג את ההמשך
נהריה סיפורה של עיר, שמע ורשם מפי ראשונים יצחק רגב
זה קרה בימים רחוקים מאד, הרבה לפני קום המדינה, הישוב שלנו
היה אז בראשיתו. מלבדו לא היה ישוב אחר בכל הגליל.
מעשה ביהודי שרצה לנסוע מחיפה לנהריה. חפש אוטובוס שיסיע אותו
למחוז חפצו ולא מצא. הלך אל נהגי מוניות.
אני רוצה לנסוע לנהריה- אמר להם.
הסתכלו הנהגים איש ברעהו. היכן שוכנת נהריה זו- שאלו.
תמה היהודי: היתכן שיהודי החי בארץ ישראל. אינו יודע היכן נהריה.
הוא שמע על המקום הזה עוד בהיותו בגרמניה.
נהריה נמצאה צפונית מעכו- הסביר לנהגים.
אנחנו נוסעים רק עד העיר עכו- ענו לו הם.
ומעכו לנהריה במה אסע?- שאל היהודי.הצג את ההמשך
נהריה סיפורה של עיר, שמע ורשם מפי ראשונים יצחק רגב
(העתק מחוברת פרסומת שהפיצה החברה- נהריה משקים זעירים בע"מ בגרמניה ובארץ ישראל ובה מידע על המושבה שתקום ועל ענפי החקלאות בהם יעסקו המתישבים)
א. ייצור גידולים בעלי ערך גבוה( ירקות, פירות, ביצים, עופות וכו') עבור השוק הפנימי והחיצוני
ב. ניצול אינטנסיבי של האדמה בהשקאה מלאכותית: לפיכך חלקות קטנות. תרבות ערוגות, פעמים אחדות בשנה יבולים, היינו, מחזור יבולי ללא הפסק.
ג. ייצור אינדיבידואלי, שוק שיתופי, עבודה עצמית של המשפחה בהדרכת מומחים.הצג את ההמשך
נהריה סיפורה של עיר, שמע ורשם מפי ראשונים יצחק רגב
רופא השיניים מרחוב הרצל רצה להיות חקלאי. כשמע על יסוד המושבה
בא אליה וקנה חלקת אדמה נטועה עצי פרי צעירים ולול פח לתרנגולות .
והיה מחלק את זמנו בין טיפול בתרנגולות ובין טיפול בשיניים חולות.
בלול לבש בגדי עבודה ובמרפאה את החלוק הלבן.
הוא הקפיד על נקיון הלול כשם שהקפיד להרתיח את כלי העבודה של
רפואת השיניים והיה מאושר מאוד:העצים גדלו יפה והתרנגולות הטילו
ביצים. חלומי. להיות חקלאי בארץ ישראל, נתגשם, אמר לעצמו. אבל
לא כך היה.
יום אחד. כמו בימים אחרים, קם מוקדם מאד כדי לטפל בתרנגולות.הצג את ההמשך
