גם אני הייתי על החוף בין המוני הנהריינים שקבלו את המעפילים ואף שהייתי רק כבן שלש אני זוכר היטב את ההתרגשות העצומה .כששבנו הביתה לצריפנו ברחוב הרצל ציפתה לי עוד הפתעה : ילד קטן שכב במיטתי! הורי ניסו להסביר לי שהמעפיל הקטן זקוק למנוחה ויפה אני עושה שאני מוותר על מיטתי. אבל לי היה קשה להבין איך לפתע באמצע היום ניתנה מיטתי לאחר. מבוכתי גברה עוד כאשר אחי ואני נתבקשנו לצאת מן הצריף ולהסתתר בשדה הפול שמאחורי הבית, אחרי בית השימוש שלנו שעמד בקצה החצר (בור סופג ועליו מבנה פח). שכבנו בין התלמים ופנינו לכיוון הצריף. עד מהרה הופיעו שני חיילים בריטים שחיפשו מעפילים.הצג את ההמשך