בית ליברמן

טוב,ההתרגשות הגיל...שכחתי להדביק את העיקר...

לרגל פטירתו של שמשון בובר יהי זכרו ברוך,נכנסתי לאתרים שונים באינטרנט כדי לחזק את הזכרון שיש לי ממנו.

איש גדול ממדים וחזק השולט ביד רמה בחניכי הימיה
.זה מה שמצאתי,כרגע.חשבתי שתמצאו בזה ענין.

נהריה סיפורי ראשונים וים – אגרת מספר 51

סיור בחלקת הראשונים ובחלקת לוחמי תש"ח בבית העלמין נהריה

"כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד " (ירמיהו ל"א) בעקבות מייסדים ומגינים – סיור בחלקת הראשונים ובחלקת לוחמי תש"ח בבית העלמין נהריה.הצג את ההמשך

תערוכת עבודות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים, הטכניון, מ.ט.ל.

מרכזת הקורס ויוזמת התערוכה - פרופ' איריס ערבות.

עשרים ואחד צוותי סטודנטים, בהנחיית ששה מורים, עסקו במשך שלושה וחצי החדשים האחרונים בתכנון העיר נהריה, במסגרת קורס בעיצוב עירוני, בשנה השלישית ללימודיהם, בפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים, בטכניון.

לאחר לימודי רקע והכרות עם העיר ועם תושביה, עם עברה וחזונה, חוזקיה וקשייה, אילוציה ואפשרויותיה, הציע כל צוות התערבות תכנונית בנהריה, על פי שיקוליו.הצג את ההמשך

במצגת שישה בתי אפנדים: הראשון בית טואני ומשפחת סורסוק, השני בית עפיפי, או בעצם בחורבת שכנו של עפיפי – אל סעיד מרע. השלישי "בית הגנרל" – מבנה מרהיב שעומד על תילו בשולי הכפר מזרעה. הרביעי בסמוך לעכו, למרגלות "תל נפוליאון", מדרומו, משתרעת חווה מגודרת – רידוא. הבית החמישי בעכו העתיקה בית משפ' חווא, שכיום שוכן בו מתנ"ס פעיל ויפה. בית חמאר, אך בקומה שמעל, כאן - והבית השישי בדירה ענקית התגוררה משפ' שוקרי הידועה, והיא שהנחילה לבית את השם – בית שוקרי, ובנוסף - זכה לכינוי "הארמון".הצג את ההמשך

בשנת 1935 הייתה תנופה בהתפתחות הישוב היהודי בארץ. העלייה גאתה והגיעה לשישים אלף נפש, הגל הזה לא פסח על נהריה. המתיישבים לא יכלו לעשות את כל העבודה בהכשרת השטח, בסלילת הכבישים ובבנין, והיה צורך בגיוס פועלים מחוץ למושבה.
בין המגויסים היו פועלים מפקיעין שעבדו בנהריה בימות השבוע וחזרו בערב שבת לכפרם.הצג את ההמשך

מאת מגדה אריאל

אבי אימי, פיליפ שרגא ליברמן, נולד בדרוהוביץ, גליציה ב 1868, כבכור לישראל ליברמן, מאמידי העיר, בעל קרקעות בהן נתגלו מרבצי שעווה (פרפין), חומר גלם מבוקש לתעשיית הנרות (הימים – לפני החשמל). האב היה אדוק ביותר, אוטוקרט שלא הרשה כל פקפוק בנכונות עמדותיו והחלטותיו. כל חייו הקדיש ללימודי קודש ואת עסקיו הותיר בידי פקידים שלא טמנו את ידם בצלחת. בחייו הארוכים הספיק לשאת ולקבור שלוש נשים ולהוליד שלושה עשר בנים ובנות. (בילדותי עוד הספקתי להכיר כמה מהם, אולם ידענו שסבא תומך ברובם בדרך זו או אחרת).

סבא-רבא ישראל ייעד, ללא כל היסוס, את בכורו פיליפ ללימודי קודש, מה עוד שהילד היה מוכשר מאד ונראה בעל כל הנתונים להפוך לעילוי. כך נשלח בגיל שלוש לחדר והמשיך לישיבה נחשבת. אולם פיליפ במהרה לא הסתפק בכך ושאף לרכוש השכלה רחבה, שפות מעבר ליידיש ולשון הקודש והן מתמטיקה וכל השאר. לא היה כל סיכוי להשיג את הסכמת האב לכך. פיליפ לא העיז לרכוש ספרי לימוד חילוניים בעיר מולדתו, שמא ייוודע הדבר לאביו; הוא כיתת את רגליו לעיר שכנה וקנה אותם שם בהסתר. בישיבה, מתחת לספרי הקודש, פתח אותם ובלע את תוכנם. כאשר היה בן שש עשרה, בערך, נתגלה הסוד לאביו אשר נזף בו קשות והעמידו בפני הברירה, לחדול מייד מעיסוקיו הנלוזים או להיות מוחרם על ידי המשפחה. הנער, אשר תאוות הלימודים בערה בעצמותיו, ברח לווינה, בכוונה למצוא דרך לפרנס את עצמו ולהמשיך בלימודים.
הצג את ההמשך

הצג את ההמשך

בית ליברמן מציג תערוכת צילום של יוסף דרנגר, אשר נתנה לעירייה ע"י מוזיאון ארץ ישראל לרגל חגיגות 60 למדינה.

הצג את ההמשך

תחילת הסיפור בשנת 1937 ליד מגדל המים שורת אוהלים, שעברו לגבעת בית הספר לימים ויצמן, המשך הסיפור בתקופת המאורעות, 1936 – 1939, הותקף המשק ונדרשה הגנה על המקום. גרעין של קיבוץ עברון הגיע למקום, חלקו התגורר בקומה התחתונה של הבית וחלקו הקים את מחנהו דרומית לבית. על הגג נבנה מגדל תצפית.הצג את ההמשך