חקלאות

כתבה מרים ברוק -כהן

עליית הנאצים בגרמניה, נראתה להורים מסוכנת וב1933 הם נסעו לבדוק מה ואיך קורה בישראל. הם ביקרו במקומות שונים בעיקר קיבוצים, ולדברי טובית אביה סיפר שאת רב המידע שלו קבל מהאופים שאפו בלילות. ההורים חזרו לגרמניה, דר' קרמר נשאר להסדיר את עניניהם והאם, טובית, אחותה הבכירה ממנה ואחיה עלו ארצה והגיעו לקבוץ בית אלפא, ששם שמחו מאד שהגיעה עוד ילדה בגיל זה כי היתה שם רק ילדה אחת. כאשר האב הגיע הם התישבו בנהריה, שם היה רופא עינים אבל גם קבלו 'משק עזר' קטן ברחוב מרגוע , שבו גידלו פירות ירקות ותרנגולות.הצג את ההמשך

משפחת ריכבלסקי הגיעה לנהריה בקיץ 1937. יחד עם קורט ריכבלסקי (ת.לידה-1901) הגיע גם אביו אלכס ,(ת.לידה -1869.) קורט ריכבלסקי היה בין 30 המשפחות הראשונות שעסקו בחקלאות. המצב הכלכלי של החקלאים בנהריה היה בכי רע ,ורק הלוואות הצילו אותם מפשיטת רגל.

ההלוואה שקבל ריכבלסקי מן הסוכנות היהודית,הייתה מיועדת לפיתוח ענף הלול וכיסוי חובות העבר.מר ריכבלסקי ייבא מגרמניה אינקובטור (מדגרה) והניח את אבן הפינה לגידול תרנגולות.
המשפחה מצאה באינקובאטור ובהדגרת הביצים את מקור הכנסתה העיקרי.
למרות היזמות ,גברו קשיי הפרנסה ומר ריכבלסקי לא הצליח לעמד בהחזרי ההלוואה שקיבל. הואיל וכך הוחרם האינקובטור .הצג את ההמשך

לאנדריאס מאיר היקר,

קבל את תנחומי צוות בית ליברמן וניהול אתר בית ליברמן על מות אחיך, יוסטוס
בבילפלד.

יוסטוס זכור בנהריה כמי שהוציא לאור עיתון מקומי והתעמק בארכיאולוגיה של נהריה
והגליל המערבי.

למרות שקבע את מגוריו בבילפלד, נהג להגיע לנהריה ואף רכש בית בעיר.

הנחמה הגדולה היא, שלפחות עבר בחייו תקופה מרתקת בעלת שינויים רבים והספיק
לחוות אותם הלכה למעשה.

אנדריאס היקר, מי ייתן לא תדע יותר צער.

צוות בית ליברמןהצג את ההמשך

על-פי זיכרונות נעמי בר סלע (איזקסון) .
צילומים משה איזקסון.

ההתחלה

אבא נולד בדינסלאקן למשפחה שעסקה במסחר בבהמות, אף הוא התפרנס ממסחר, עיסוק אותו לא אהב ושנכפה עליו מכורח המציאות.
 
אמא נולדה בכפר שבהרי הטאונוס .כך שהחקלאות לא הייתה זרה לה.

בשנת 1930 התגורר אבא בדיסלדורף עיר בה עבד לפרנסתו, פוטר מעבודתו שוב ושוב בגלל יהדותו, אז יצר קשר עם התנועה הציונית המקומית וביקש דרכה לעלות לפלסטינה. המהנדס יוסף לוי איתו נפגש, שכנע אותו לבוא למושבה
"נהריה " ולהיות בה חקלאי. הצג את ההמשך

נהריה 20.1.2011

שמי רותי ארנן לבית זון נולדתי בעיר נהריה להורי אריך ובלה זון ז"ל אשר היו בין מייסדי העיר נהריה, כאשר עלו ארצה בשנת 1934 .
זאת לאחר שאבי חווה במקום עבודתו בית מסחר ענק ליצור ושווק בדים לקללה "יהודי מלוכלך" , מחבר עבודה די קרוב.הצג את ההמשך

כתבה המורה והסופרת הרצליה רז

כדי לספר על ראשית דרכי בנהריה , עלי לחזור שנים רבות לאחור.
הגעתי לקיבוץ "פלוגת עבודה געתון", עם נישואי לאפרים רז (כיום), אז היה שמו ארנה רוזנברג ,
ב-1941 בהיותי בת 20, כיום אני בת 90 .
שנים ראשונות אלה בעבודת ההוראה בביה"ס ויצמן בנהריה, היו גם שנים ראשונות להתיישבות האנשים בנהריה.

עם השואה, הגיעו עולי גרמניה ( הייקים) לנהריה , שהייתה אז מקום מבודד לחלוטין מהמרכז בת"א.
הם הגיעו עם הליפטים, אל אדמות, שרכשו בגרמניה באמצעות סוסקין.הצג את ההמשך

רות (לבית דוד)* ויעקב פאוקר היו יחד עם משפחת חנה ווולטר דויטש (לימים דיין), שתי המשפחות הראשונות שהתיישבו ב 10.02.1935 במרכז נהריה. על גדות הגעתון.
מאז נקבע יום זה ליום הרשמי ליסודה.

רות ויעקב היו ציונים עוד בהיותם בגרמניה, יעקב ציוני חילוני ורות מבית ציוני דתי.

דברים לזכרו של אלכסנדר קירשבראון (קירשברוין) מראשוני מייסדי נהריה.
נולד בוארשה בשנת 1909 – נהרג בשנת 1943 בנהריה.

אלכסנדר קירשבראון נולד, גדל והתחנך במשפחה שורשית וחמה, אשר היהדות ומהותה היו אבן יסוד לחייה והתנהלותה הפרטיים והציבוריים.
אביו, אליהו יוסף קירשברוין היה בין מייסדי תנועת "אגודת ישראל" העולמית, ושימש כיו"ר שלה בפולין, מייסד בית החולים היהודי בוארשה וכיהן כנשיא הקהילה בוארשה וכציר ב"סיים" (הפרלמנט הפולני) עד יום מותו בשנת 1931.הצג את ההמשך

טוב,ההתרגשות הגיל...שכחתי להדביק את העיקר...

לרגל פטירתו של שמשון בובר יהי זכרו ברוך,נכנסתי לאתרים שונים באינטרנט כדי לחזק את הזכרון שיש לי ממנו.

איש גדול ממדים וחזק השולט ביד רמה בחניכי הימיה
.זה מה שמצאתי,כרגע.חשבתי שתמצאו בזה ענין.

נהריה סיפורי ראשונים וים – אגרת מספר 51

סיור בחלקת הראשונים ובחלקת לוחמי תש"ח בבית העלמין נהריה

"כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד " (ירמיהו ל"א) בעקבות מייסדים ומגינים – סיור בחלקת הראשונים ובחלקת לוחמי תש"ח בבית העלמין נהריה.הצג את ההמשך

בשנת 1934 הגתי בעליה בלתי לגלית, והחזירו אותי חזרה לליטא. השארתי את משפחתי: אמא, אח בכור (שהיה בשבילי אבא) ושתי אחיות. אחי נתן לי כסף כדי שאוכל לעלות לארץ.

לאחר כחצי שנה בפלוגה החלטתי שאני רוצה לשלוח כסף למשפחתי בליטא, ולכן הגשתי בקשה לנציבות בית''ר, כדי שאוכל לעבוד ולהרווויח כסף.

הגעתי בתור בית''רי לנהריה מליטא ב- 28.5.1935 הצטרפתי לפלוגת בית''ר. נהריה היתה כולה ים וחול. בשנה זו היתה גם עליתם של יהודים מגרמניה.הצג את ההמשך