כדי לספר על ראשית דרכי בנהריה , עלי לחזור שנים רבות לאחור.
הגעתי לקיבוץ "פלוגת עבודה געתון", עם נישואי לאפרים רז (כיום), אז היה שמו ארנה רוזנברג ,
ב-1941 בהיותי בת 20, כיום אני בת 90 .
שנים ראשונות אלה בעבודת ההוראה בביה"ס ויצמן בנהריה, היו גם שנים ראשונות להתיישבות האנשים בנהריה.
עם השואה, הגיעו עולי גרמניה ( הייקים) לנהריה , שהייתה אז מקום מבודד לחלוטין מהמרכז בת"א.
הם הגיעו עם הליפטים, אל אדמות, שרכשו בגרמניה באמצעות סוסקין.הצג את ההמשך
יוסי אטלינגר , אלחנן אלטבך-אילת ורחל יגלינסקי-הס מספרים שבתקופת המאורעות 36-39 ,שכן ממזרח לנהריה כפר ערבי שנקרא חומימה .לעתים מזומנות ירו מן הכפר וגם מן "הגבעה" שנקראת היום גבעת אוסישקין, לעבר צריפי המתישבים. היריות תכפו בד"כ בלילות.
כדי להגן על עצמם מן הירי המתמשך, הקימו התושבים חומת מבלוקים או מביטון בגובה 1.20-1.50 מ' מזרחית לצריף ,כדי שיוכלו לישון בשקט מבלי להחשף לסכנת הירי.הצג את ההמשך
כתבו בתיה וזאב עמית
עם תום לימודיה בסמינר " בית הכרם" בירושלים, פנתה רבקה למפקח לשם סידור עבודה עבורה.
המפקח הציע לה לעבוד בנהריה .
רבקה התנגדה בתוקף, בטענה שאינה דוברת גרמנית וגם אינה מכירה את המנטליות של תושבי נהריה ה"יקים". המפקח התעקש ואמר לה שאם לא תלך לעבוד בנהריה , לא תוכל לקבל השנה עבודה.
בלית ברירה הגיעה רבקה לנהריה לבי"ס ויצמן בשנת 1946.
למרות היסוסיה מצאה רבקה את הדרך הנכונה ליצירת קשרים טובים עם התלמידים וההורים.
ההורים קלטו מיד את כישוריה והתייעצו עמה בכל בעיות החינוך.
רבקה ידעה לשלב את דפוסי ההתנהגות "הצברית" עם המנטליות "היקית".הצג את ההמשך
מרכז הקצה מזמין אתכם, תושבי נהריה, לשלוח או להביא לקצה צילומים מראשית ימיי נהריה. הצילומים יוצגו לאורך סדרת התערוכות לכבוד שנת 75 לנהריה.
"נהריה אהובתי" 23.10.2010 - 11.09.2010
הצייר יהונתן כיס לב יציג סדרה שצייר מתוך מרפסות וחלונות בתים בנהריה. בביקוריו את תושבי העיר הכיר את אפיוני המשפחה והביא לביטוי רוח אופטימית ושמחת חיים באמצעות קשת צבעים ססגונית. "מטרתי היא להביא אושר, שמחה, התלהבות ואהבה למתבוננים".הצג את ההמשך
מתוך כתבה של צור ארליך שפורסמה בינואר 2010 בעיתון "מקור ראשון"
נהריה, אז מושבה והיום עיר, הייתה הגדולה שביישובים היהודיים בשטחים שיועדו למדינה הערבית. "אם לא יפרצו קרבות, ובמובן זה אני ביסודו של דבר אופטימי, נמשיך לגור כאן בשלווה", כתב מנהריה לילדיו שבחו"ל, ביום ל' בנובמבר 1947, האיכר אוטו מאייר. את המכתב, הכתוב גרמנית, תרגם למעננו בנו אנדריאס מאייר. "אמנם ככל הנראה נחייה בצמצום רב, אך בכל זאת נשרוד. איך ייראו היחסים שלנו עם פלשתינה היהודית – זה יהיה תלוי לגמרי בשאלה אם יימצא מודוס ויוונדי כלשהו בין שתי הפלשתינות.הצג את ההמשך
הכתבה נכתבה ע"י ידידה קאולי (בתו של ד''ר שלמה רילף) ושי קאולי

אבי ולטר נוימן היה כמעט בסיום השנה הרביעית של לימודי הנדסת מכונות ,כשנאלץ לעזוב את הטכניון בברסלאו-גרמניה .
חוקי ה"נומרוס קלאוזוס "שהפעילו הנאצים מנעו מיהודים לרכוש השכלה אקדמאית .
בחופשות הקיץ בין הסמסטרים ,היה עליו להתנסות בעבודה מעשית ,עובדה שהקנתה לו מיומנויות בתחום הטכני המעשי.
נהרייה המנותקת משאר חלקי הארץ ממרץ 1948 , נותקה גם מזרם החשמל, בין השאר היה אבי אחראי להפעלת הגנרטור .
הגנרטור הופעל במחצית היממה בדרום המושבה ובמחצית השנייה בצפונה.הצג את ההמשך
טוב,ההתרגשות הגיל...שכחתי להדביק את העיקר...
לרגל פטירתו של שמשון בובר יהי זכרו ברוך,נכנסתי לאתרים שונים באינטרנט כדי לחזק את הזכרון שיש לי ממנו.
איש גדול ממדים וחזק השולט ביד רמה בחניכי הימיה
.זה מה שמצאתי,כרגע.חשבתי שתמצאו בזה ענין.
נהריה סיפורי ראשונים וים – אגרת מספר 51
"כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד " (ירמיהו ל"א) בעקבות מייסדים ומגינים – סיור בחלקת הראשונים ובחלקת לוחמי תש"ח בבית העלמין נהריה.הצג את ההמשך
שלום,
בקרוב נחגוג לנהריה 75 שנה במסיבת רחוב משעשעת לכל הגילאים.
למעוניינים להצטרף ולפרטים נוספים - היכנסו לקישור:
http://www.the-edge.co.il/75nahariya.htm
(הנכם מוזמנים להעביר הלאה לחברים)
בנוסף:
מצורפת הזמנה לכנס "הגליל כמרחב מרובה תרבויות" אשר מתקיים במכללת אורנים,
"הקצה" משתתף באחד המושבים (יום ה' 25.2.2009 בשעה 15:00).
בברכה,
הקצה
--
לוח "חדשות הקצה" מתעדכן בפעילויות השונות,
הנכם מוזמנים: http://www.the-edge.co.il
"הקצה" - מרכז אמנות, תרבות וחברה
רחוב לוחמי הגטאות 34, נהריה
הגלריה פתוחה בימי שני וחמישי 17:00-19:00ימי שישי 13:00-15:00 שבתות 12:00-14:00הצג את ההמשך