חלוצים

נכתב ע"י יוסף פריזם נובמבר 2011

.

בתאריך 29.11.1947 חגגנו ורקדנו ברחובות המושבה, אחר ההצבעה באו"מ על הכרזת המדינה, למרות שידענו שאנו מתוכננים לחיות בשטח הערבי של החלוקה. בגליל המערבי היה הגוש של נהריה, שבי ציון, רגבה ועברון. ולידם הכפר הערבי מזרעה, ופרדס אירני מדרום לנהריה . וכן 4 קיבוצים מבודדים: יחיעם חניתה אילון ומצובה,
ידענו כי ממתינה לנו תקופה קשה. והקשה ביותר היה הלא נודע, מה צופן לנו העתיד? היו מספר תושבים קטן שברח מנהריה, ביניהם ראש המועצה המקומית מר קאהן ומשפחתו.הצג את ההמשך

כתבה מרים ברוק -כהן

עליית הנאצים בגרמניה, נראתה להורים מסוכנת וב1933 הם נסעו לבדוק מה ואיך קורה בישראל. הם ביקרו במקומות שונים בעיקר קיבוצים, ולדברי טובית אביה סיפר שאת רב המידע שלו קבל מהאופים שאפו בלילות. ההורים חזרו לגרמניה, דר' קרמר נשאר להסדיר את עניניהם והאם, טובית, אחותה הבכירה ממנה ואחיה עלו ארצה והגיעו לקבוץ בית אלפא, ששם שמחו מאד שהגיעה עוד ילדה בגיל זה כי היתה שם רק ילדה אחת. כאשר האב הגיע הם התישבו בנהריה, שם היה רופא עינים אבל גם קבלו 'משק עזר' קטן ברחוב מרגוע , שבו גידלו פירות ירקות ותרנגולות.הצג את ההמשך

משפחת ריכבלסקי הגיעה לנהריה בקיץ 1937. יחד עם קורט ריכבלסקי (ת.לידה-1901) הגיע גם אביו אלכס ,(ת.לידה -1869.) קורט ריכבלסקי היה בין 30 המשפחות הראשונות שעסקו בחקלאות. המצב הכלכלי של החקלאים בנהריה היה בכי רע ,ורק הלוואות הצילו אותם מפשיטת רגל.

ההלוואה שקבל ריכבלסקי מן הסוכנות היהודית,הייתה מיועדת לפיתוח ענף הלול וכיסוי חובות העבר.מר ריכבלסקי ייבא מגרמניה אינקובטור (מדגרה) והניח את אבן הפינה לגידול תרנגולות.
המשפחה מצאה באינקובאטור ובהדגרת הביצים את מקור הכנסתה העיקרי.
למרות היזמות ,גברו קשיי הפרנסה ומר ריכבלסקי לא הצליח לעמד בהחזרי ההלוואה שקיבל. הואיל וכך הוחרם האינקובטור .הצג את ההמשך

מאבקם של אחד מוותיקי העיר אנדריאס מאייר ושל סטף ורטהיימר סייע לשמר את הצריף משנות ה-30 של המאה הקודמת ולהעבירו למוזיאון בתפן. צריף פיסקר, שצמן, מחכים לסיפור המשפחות וברכות על היוזמה המבורכת

לכתבה נא לגלוש לעמוד http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1230505.html

לאנדריאס מאיר היקר,

קבל את תנחומי צוות בית ליברמן וניהול אתר בית ליברמן על מות אחיך, יוסטוס
בבילפלד.

יוסטוס זכור בנהריה כמי שהוציא לאור עיתון מקומי והתעמק בארכיאולוגיה של נהריה
והגליל המערבי.

למרות שקבע את מגוריו בבילפלד, נהג להגיע לנהריה ואף רכש בית בעיר.

הנחמה הגדולה היא, שלפחות עבר בחייו תקופה מרתקת בעלת שינויים רבים והספיק
לחוות אותם הלכה למעשה.

אנדריאס היקר, מי ייתן לא תדע יותר צער.

צוות בית ליברמןהצג את ההמשך

על-פי זיכרונות נעמי בר סלע (איזקסון) .
צילומים משה איזקסון.

ההתחלה

אבא נולד בדינסלאקן למשפחה שעסקה במסחר בבהמות, אף הוא התפרנס ממסחר, עיסוק אותו לא אהב ושנכפה עליו מכורח המציאות.
 
אמא נולדה בכפר שבהרי הטאונוס .כך שהחקלאות לא הייתה זרה לה.

בשנת 1930 התגורר אבא בדיסלדורף עיר בה עבד לפרנסתו, פוטר מעבודתו שוב ושוב בגלל יהדותו, אז יצר קשר עם התנועה הציונית המקומית וביקש דרכה לעלות לפלסטינה. המהנדס יוסף לוי איתו נפגש, שכנע אותו לבוא למושבה
"נהריה " ולהיות בה חקלאי. הצג את ההמשך

נהריה 20.1.2011

שמי רותי ארנן לבית זון נולדתי בעיר נהריה להורי אריך ובלה זון ז"ל אשר היו בין מייסדי העיר נהריה, כאשר עלו ארצה בשנת 1934 .
זאת לאחר שאבי חווה במקום עבודתו בית מסחר ענק ליצור ושווק בדים לקללה "יהודי מלוכלך" , מחבר עבודה די קרוב.הצג את ההמשך

את הספור המעניין הבא שכתב ד"ר גור אלרואי מהחוג ללימודי ארץ ישראל
_____________________________________________________
ד"ר גור אלרואי, החוג ללימודי ארץ ישראל 25.3.10

מצאתי במאגר התמונות שלנו תמונה של יעקב רוזנבאום מהאוסף של פריזם. נכתב שם שיעקב רוזנבאום היה חברו של הצלם (פריזם)
היום ה-25.3.10 יתקיים בקריית ענבים טקס גילוי מצבה לנעדר יעקב רוזנבאום שנפל בקרב על נבי סמואל.הצג את ההמשך

כתבה המורה והסופרת הרצליה רז

כדי לספר על ראשית דרכי בנהריה , עלי לחזור שנים רבות לאחור.
הגעתי לקיבוץ "פלוגת עבודה געתון", עם נישואי לאפרים רז (כיום), אז היה שמו ארנה רוזנברג ,
ב-1941 בהיותי בת 20, כיום אני בת 90 .
שנים ראשונות אלה בעבודת ההוראה בביה"ס ויצמן בנהריה, היו גם שנים ראשונות להתיישבות האנשים בנהריה.

עם השואה, הגיעו עולי גרמניה ( הייקים) לנהריה , שהייתה אז מקום מבודד לחלוטין מהמרכז בת"א.
הם הגיעו עם הליפטים, אל אדמות, שרכשו בגרמניה באמצעות סוסקין.הצג את ההמשך

יוסי אטלינגר , אלחנן אלטבך-אילת ורחל יגלינסקי-הס מספרים שבתקופת המאורעות 36-39 ,שכן ממזרח לנהריה כפר ערבי שנקרא חומימה .לעתים מזומנות ירו מן הכפר וגם מן "הגבעה" שנקראת היום גבעת אוסישקין, לעבר צריפי המתישבים. היריות תכפו בד"כ בלילות.

כדי להגן על עצמם מן הירי המתמשך, הקימו התושבים חומת מבלוקים או מביטון בגובה 1.20-1.50 מ' מזרחית לצריף ,כדי שיוכלו לישון בשקט מבלי להחשף לסכנת הירי.הצג את ההמשך