בית ליברמן - מוזיאון לתולדות העיר נהריה

כתבה המורה והסופרת הרצליה רז

כדי לספר על ראשית דרכי בנהריה , עלי לחזור שנים רבות לאחור.
הגעתי לקיבוץ "פלוגת עבודה געתון", עם נישואי לאפרים רז (כיום), אז היה שמו ארנה רוזנברג ,
ב-1941 בהיותי בת 20, כיום אני בת 90 .
שנים ראשונות אלה בעבודת ההוראה בביה"ס ויצמן בנהריה, היו גם שנים ראשונות להתיישבות האנשים בנהריה.

עם השואה, הגיעו עולי גרמניה ( הייקים) לנהריה , שהייתה אז מקום מבודד לחלוטין מהמרכז בת"א.
הם הגיעו עם הליפטים, אל אדמות, שרכשו בגרמניה באמצעות סוסקין.הצג את ההמשך

יוסי אטלינגר , אלחנן אלטבך-אילת ורחל יגלינסקי-הס מספרים שבתקופת המאורעות 36-39 ,שכן ממזרח לנהריה כפר ערבי שנקרא חומימה .לעתים מזומנות ירו מן הכפר וגם מן "הגבעה" שנקראת היום גבעת אוסישקין, לעבר צריפי המתישבים. היריות תכפו בד"כ בלילות.

כדי להגן על עצמם מן הירי המתמשך, הקימו התושבים חומת מבלוקים או מביטון בגובה 1.20-1.50 מ' מזרחית לצריף ,כדי שיוכלו לישון בשקט מבלי להחשף לסכנת הירי.הצג את ההמשך

כתבו בתיה וזאב עמית

רבקה

עם תום לימודיה בסמינר " בית הכרם" בירושלים, פנתה רבקה למפקח לשם סידור עבודה עבורה.
המפקח הציע לה לעבוד בנהריה .
רבקה התנגדה בתוקף, בטענה שאינה דוברת גרמנית וגם אינה מכירה את המנטליות של תושבי נהריה ה"יקים". המפקח התעקש ואמר לה שאם לא תלך לעבוד בנהריה , לא תוכל לקבל השנה עבודה.
בלית ברירה הגיעה רבקה לנהריה לבי"ס ויצמן בשנת 1946.
למרות היסוסיה מצאה רבקה את הדרך הנכונה ליצירת קשרים טובים עם התלמידים וההורים.
ההורים קלטו מיד את כישוריה והתייעצו עמה בכל בעיות החינוך.
רבקה ידעה לשלב את דפוסי ההתנהגות "הצברית" עם המנטליות "היקית".הצג את ההמשך

רות (לבית דוד)* ויעקב פאוקר היו יחד עם משפחת חנה ווולטר דויטש (לימים דיין), שתי המשפחות הראשונות שהתיישבו ב 10.02.1935 במרכז נהריה. על גדות הגעתון.
מאז נקבע יום זה ליום הרשמי ליסודה.

רות ויעקב היו ציונים עוד בהיותם בגרמניה, יעקב ציוני חילוני ורות מבית ציוני דתי.

מתוך כתבה של צור ארליך שפורסמה בינואר 2010 בעיתון "מקור ראשון"

נהריה, אז מושבה והיום עיר, הייתה הגדולה שביישובים היהודיים בשטחים שיועדו למדינה הערבית. "אם לא יפרצו קרבות, ובמובן זה אני ביסודו של דבר אופטימי, נמשיך לגור כאן בשלווה", כתב מנהריה לילדיו שבחו"ל, ביום ל' בנובמבר 1947, האיכר אוטו מאייר. את המכתב, הכתוב גרמנית, תרגם למעננו בנו אנדריאס מאייר. "אמנם ככל הנראה נחייה בצמצום רב, אך בכל זאת נשרוד. איך ייראו היחסים שלנו עם פלשתינה היהודית – זה יהיה תלוי לגמרי בשאלה אם יימצא מודוס ויוונדי כלשהו בין שתי הפלשתינות.הצג את ההמשך

הכתבה נכתבה ע"י ידידה קאולי (בתו של ד''ר שלמה רילף) ושי קאולי

משפחת אופנהיימר עלתה לא"י מגרמניה מן העיר אופנבך. אבי המשפחה הוגו אופנהיימר היה בעל כלבו גדול במרכז העיר.
בשנת 1933 נלקח הבן ארנסט לחקירה ע"י הנאצים. עם שחרורו הבין שעליו לעזוב את גרמניה מיד.
ארנסט עלה ארצה ב-1936 והוריו עלו ב-1939 , לאחר ששוחררו מברגן בלזן.
ארנסט התיישב בנהריה ועסק תחילה בחקלאות.
במאי 1940 הקים צריף בשדרות הגעתון ששימש תחילה כגלידריה וקיוסק. השם פנגוין הועתק מבית הקפה בכולבו הגרמני, שנקרא פינגוין ע"ש הוצאת הספרים המצליחה.הצג את ההמשך

דברים לזכרו של אלכסנדר קירשבראון (קירשברוין) מראשוני מייסדי נהריה.
נולד בוארשה בשנת 1909 – נהרג בשנת 1943 בנהריה.

אלכסנדר קירשבראון נולד, גדל והתחנך במשפחה שורשית וחמה, אשר היהדות ומהותה היו אבן יסוד לחייה והתנהלותה הפרטיים והציבוריים.
אביו, אליהו יוסף קירשברוין היה בין מייסדי תנועת "אגודת ישראל" העולמית, ושימש כיו"ר שלה בפולין, מייסד בית החולים היהודי בוארשה וכיהן כנשיא הקהילה בוארשה וכציר ב"סיים" (הפרלמנט הפולני) עד יום מותו בשנת 1931.הצג את ההמשך

אבי ולטר נוימן היה כמעט בסיום השנה הרביעית של לימודי הנדסת מכונות ,כשנאלץ לעזוב את הטכניון בברסלאו-גרמניה .

חוקי ה"נומרוס קלאוזוס "שהפעילו הנאצים מנעו מיהודים לרכוש השכלה אקדמאית .

בחופשות הקיץ בין הסמסטרים ,היה עליו להתנסות בעבודה מעשית ,עובדה שהקנתה לו מיומנויות בתחום הטכני המעשי.

נהרייה המנותקת משאר חלקי הארץ ממרץ 1948 , נותקה גם מזרם החשמל, בין השאר היה אבי אחראי להפעלת הגנרטור .

הגנרטור הופעל במחצית היממה בדרום המושבה ובמחצית השנייה בצפונה.הצג את ההמשך

ד"ר באטה אברמוב ילידת גרמניה ,עלתה ארצה ב-1939 , לאחר סיום לימודי רפואה ברומא בהצטיינות.

לאחר מגורים ביגור, חיפה , מצובה ,בית אלפא ועפולה הגיעה לנהרייה ב-27 לנובמבר 1947 , יומיים לפני ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה.

לפי תוכנית החלוקה הגליל המערבי היה אמור להיות חלק מן המדינה הערבית .

ד"ר אברמוב הגיעה לנהרייה עם בעלה רופא השיניים פטר דווידסון והבן הקטן יורם, כשהיא בחודש השביעי להריונה.

ד"ר ויידנפלד , רופא המושבה , הגיע לביתה והציע לה הצעה יוצאת דופן.

עד אותם ימים היו נשות נהרייה יולדות בחיפה, ואולם הנסיעה באוטובוס הייתה מסוכנת עקב יריות צלפים ערביים בואדי רושמייה .הצג את ההמשך