בית ספר

נרשם בסוכות 2006 ע"י מאירה לבית בל – לפידות.

אחת מהתאומות הראשונות שנולדו בנהריה.
הגעת ההורים לנהריה אברהם (ארתור) ואסתר (ארנה) בל, הגיעו בשנת 1936 לנהריה וגרו בצריף שלימים הרח' נקרא וייצמן. ב – 1937 נולדו התאומות מאירה ואילנה לצריף זה.

"תל נהריה" מרכז את כל המימצא הארכיאולוגי שנמצא באזור נהריה

יוזמה ייחודית של בית הספר בגין נהריה, שנולדה בעקבות עבודת המ.א, של דוד קסוס בנושא 'בדרך אחרת מבית הספר למוזיאון' וחזונה של רוני טלמור מנהלת בית הספר לשלב לימודי ארכיאולוגיה., ללמודי ארכיאולוגיה שחברנו ללימודי התנ'ך בכיתות ה' בתוכנית יחודית, "איפה נמצאת גברת ארכיאולוגיה ?"

סיפורה של משפחת רצון
סבי וסבתי עלו לארץ ישראל מתוך תחושת של הגשמת הציונות .
סבי נולד ב1921 בתימן ועלה לישראל ב1943 בגיל 22 ,וקוראים לו דוד.

דודה יונה ומיתר רצון

הסיפור משפחתי שלי – משפחת שוסטר
כותבת: ענת אן-אלי

ה"רומן" של הורי, ברוריה וצבי שוסטר ז"ל, עם המושבה נהריה, החל בראשית שנת 1946.
הורי גרו אז בעיר התחתית בחיפה, ברח' העצמאות, בבנין משותף, בדירה שאותה חלקו יחד עם עוד 3 משפחות. לכל משפחה היה חדר אחד, המטבח והשרותים היו משותפים.
יש לזכור שמדובר על התקופה שלפני קום המדינה.

בריכת השחייה היחידה של נהריה מעלה אזוב וירוקת, בה לומדים אנו הקטנים לשחות בדרכם של הנערים והנערות, חברי הימיה שהיו בעינינו כאלילים נערצים. במבנה השייך לימיה למדנו באותו זמן גם רקמה ועבודות יד שונות במסגרת של ויצ"ו בנהריה. כך, שלמעשה באותה סככת סירות ישנה, התרכזו חיי החברה והספורט שלנו.

בשנת 1936 הקימו צריף קטן, במגרש ע"י העירייה של היום, ובו היו 8 ילדים מכל הגילאים עד גיל 17. הילדים דברו רק גרמנית. הבדל בגילים, והמעבר ממסגרת נוקשה בגרמניה ליי כפר בארץ, גרמו לכך שילדים אלה פרקו כל עול. לא היו מוכנים ללמד. קפצו דרך חלון הצריף והמורה היחיד, מר ריזנברג נאלץ לרדוף אחריהם ולאספם לבית הספר.

סבי דני מצד אבא נולד בבולגריה בשנת 1940 בתאריך:1940\7\4 בעיר סופיה עלה לארץ ישראל בגיל 4 לעיר יפו אחרי עבר לעכו ואחרי עבר לנהריה
סבתי מזל מצד אבא נולדה ביוון בעיר וולוס בתאריך :1944\8\15עלתה לארץ ישראל בשנת 1948עלתה למושב ליד כפר סבא

נולדתי בשנת 1998 בעיר חיפה בבי"ח רוטשילד כשהייתי בן שבועיים עברתי עם משפחתי להתגורר

בנהריה. אימי גדלה בחיפה ואבי גדל בעכו לאחר שהתחתנו חיו בחיפה כשנתיים ושאימי הייתה בהריון איתי החליטו

לקנות דירה. ההתלבטויות היו בין יקנעם לבין נהריה אימי בסופו של דבר החליטה כי היא רוצה לגדל את

אני קסניה חוליאקוב וסבטלנה אימס וסרגי חוליאקוב עלינו לארץ בשנת 2000 מרוסיה וסבא מצד אמא קוראים ישראל וסבתא מצד אמא קוראים קטי וסבא מצד אבא קוראים ויקטור וסבתא מצד אבא קוראים גלינה.
והם לא הגיעו לישראל כי היתה להם עבודה והם רצו להשאר ברוסיה.