נרשם בסוכות 2006 ע"י מאירה לבית בל – לפידות.

אחת מהתאומות הראשונות שנולדו בנהריה.
הגעת ההורים לנהריה אברהם (ארתור) ואסתר (ארנה) בל, הגיעו בשנת 1936 לנהריה וגרו בצריף שלימים הרח' נקרא וייצמן. ב – 1937 נולדו התאומות מאירה ואילנה לצריף זה.

בשנת 1936 הקימו צריף קטן, במגרש ע"י העירייה של היום, ובו היו 8 ילדים מכל הגילאים עד גיל 17. הילדים דברו רק גרמנית. הבדל בגילים, והמעבר ממסגרת נוקשה בגרמניה ליי כפר בארץ, גרמו לכך שילדים אלה פרקו כל עול. לא היו מוכנים ללמד. קפצו דרך חלון הצריף והמורה היחיד, מר ריזנברג נאלץ לרדוף אחריהם ולאספם לבית הספר.

הפעמון שבתמונה שייך לעולה חדש שעלה ארצה ב- 1950, כשמדינת ישראל היתה רק בת שנתיים. הוא עלה מרומניה שנים מעטות אחרי השואה.

השנים הראשונות בארץ החדשה היו קשות מאוד. העולים נשלחו לקיבוצים או למעברות. העולה החדש בחר לגור במעברה בנהריה. במעברה קיבל מבנה קטן מפח, ללא שירותים ומים. השירותים וברזי המים הוקמו במרכז המעברה.

ד"ר שלמה רילף 1896 - 1976, לבית הספר הגיעו יחד עם אפרים יואל ב1937 . הם רצו להוסיף כיתה נוספת וזה לא היה פשוט. עד בואם הייתה קיימת רק כיתה אחת במושבה. לאחר דין ודברים הם קבלו כיתת לימודים נוספת שהייתה ממוקמת בצפון נהריה ולכן הם נאלצו לעבור רגלית מרחק רב בלכתם ללמד מכיתה לכיתה. באחד הימים הגיע צריף למושבה אשר הוסב לכיתת לימודים.