ויצמן

כתבה המורה והסופרת הרצליה רז

כדי לספר על ראשית דרכי בנהריה , עלי לחזור שנים רבות לאחור.
הגעתי לקיבוץ "פלוגת עבודה געתון", עם נישואי לאפרים רז (כיום), אז היה שמו ארנה רוזנברג ,
ב-1941 בהיותי בת 20, כיום אני בת 90 .
שנים ראשונות אלה בעבודת ההוראה בביה"ס ויצמן בנהריה, היו גם שנים ראשונות להתיישבות האנשים בנהריה.

עם השואה, הגיעו עולי גרמניה ( הייקים) לנהריה , שהייתה אז מקום מבודד לחלוטין מהמרכז בת"א.
הם הגיעו עם הליפטים, אל אדמות, שרכשו בגרמניה באמצעות סוסקין.הצג את ההמשך

יוסי אטלינגר , אלחנן אלטבך-אילת ורחל יגלינסקי-הס מספרים שבתקופת המאורעות 36-39 ,שכן ממזרח לנהריה כפר ערבי שנקרא חומימה .לעתים מזומנות ירו מן הכפר וגם מן "הגבעה" שנקראת היום גבעת אוסישקין, לעבר צריפי המתישבים. היריות תכפו בד"כ בלילות.

כדי להגן על עצמם מן הירי המתמשך, הקימו התושבים חומת מבלוקים או מביטון בגובה 1.20-1.50 מ' מזרחית לצריף ,כדי שיוכלו לישון בשקט מבלי להחשף לסכנת הירי.הצג את ההמשך

כתבו בתיה וזאב עמית

רבקה

עם תום לימודיה בסמינר " בית הכרם" בירושלים, פנתה רבקה למפקח לשם סידור עבודה עבורה.
המפקח הציע לה לעבוד בנהריה .
רבקה התנגדה בתוקף, בטענה שאינה דוברת גרמנית וגם אינה מכירה את המנטליות של תושבי נהריה ה"יקים". המפקח התעקש ואמר לה שאם לא תלך לעבוד בנהריה , לא תוכל לקבל השנה עבודה.
בלית ברירה הגיעה רבקה לנהריה לבי"ס ויצמן בשנת 1946.
למרות היסוסיה מצאה רבקה את הדרך הנכונה ליצירת קשרים טובים עם התלמידים וההורים.
ההורים קלטו מיד את כישוריה והתייעצו עמה בכל בעיות החינוך.
רבקה ידעה לשלב את דפוסי ההתנהגות "הצברית" עם המנטליות "היקית".הצג את ההמשך

הכתבה נכתבה ע"י ידידה קאולי (בתו של ד''ר שלמה רילף) ושי קאולי

נרשם בסוכות 2006 ע"י מאירה לבית בל – לפידות.

אחת מהתאומות הראשונות שנולדו בנהריה.
הגעת ההורים לנהריה אברהם (ארתור) ואסתר (ארנה) בל, הגיעו בשנת 1936 לנהריה וגרו בצריף שלימים הרח' נקרא וייצמן. ב – 1937 נולדו התאומות מאירה ואילנה לצריף זה.הצג את ההמשך

בשנת 1936 הקימו צריף קטן, במגרש ע"י העירייה של היום, ובו היו 8 ילדים מכל הגילאים עד גיל 17. הילדים דברו רק גרמנית. הבדל בגילים, והמעבר ממסגרת נוקשה בגרמניה ליי כפר בארץ, גרמו לכך שילדים אלה פרקו כל עול. לא היו מוכנים ללמד. קפצו דרך חלון הצריף והמורה היחיד, מר ריזנברג נאלץ לרדוף אחריהם ולאספם לבית הספר.הצג את ההמשך

הפעמון שבתמונה שייך לעולה חדש שעלה ארצה ב- 1950, כשמדינת ישראל היתה רק בת שנתיים. הוא עלה מרומניה שנים מעטות אחרי השואה.

השנים הראשונות בארץ החדשה היו קשות מאוד. העולים נשלחו לקיבוצים או למעברות. העולה החדש בחר לגור במעברה בנהריה. במעברה קיבל מבנה קטן מפח, ללא שירותים ומים. השירותים וברזי המים הוקמו במרכז המעברה.הצג את ההמשך

ד"ר שלמה רילף 1896 - 1976, לבית הספר הגיעו יחד עם אפרים יואל ב1937 . הם רצו להוסיף כיתה נוספת וזה לא היה פשוט. עד בואם הייתה קיימת רק כיתה אחת במושבה. לאחר דין ודברים הם קבלו כיתת לימודים נוספת שהייתה ממוקמת בצפון נהריה ולכן הם נאלצו לעבור רגלית מרחק רב בלכתם ללמד מכיתה לכיתה. באחד הימים הגיע צריף למושבה אשר הוסב לכיתת לימודים.הצג את ההמשך