בעקבות ההחלטה באו"ם

מתוך כתבה של צור ארליך שפורסמה בינואר 2010 בעיתון "מקור ראשון"

נהריה, אז מושבה והיום עיר, הייתה הגדולה שביישובים היהודיים בשטחים שיועדו למדינה הערבית. "אם לא יפרצו קרבות, ובמובן זה אני ביסודו של דבר אופטימי, נמשיך לגור כאן בשלווה", כתב מנהריה לילדיו שבחו"ל, ביום ל' בנובמבר 1947, האיכר אוטו מאייר. את המכתב, הכתוב גרמנית, תרגם למעננו בנו אנדריאס מאייר. "אמנם ככל הנראה נחייה בצמצום רב, אך בכל זאת נשרוד. איך ייראו היחסים שלנו עם פלשתינה היהודית – זה יהיה תלוי לגמרי בשאלה אם יימצא מודוס ויוונדי כלשהו בין שתי הפלשתינות.הצג את ההמשך

‏
ב-26 למאי 1948 נסע ד"ר רילף , מנהל ביה"ס היסודי, באופניו לתחילת המשמרת של ההגנה האווירית על מגדל המים. בדרכו פגש תושבים נסערים, שהצביעו לעבר השמים. בשמים חגו מטוסים. ד"ר רילף תהה, מדוע אין מפעילים את הצופרים כדי להזהיר את התושבים. בהגיעו למגדל המים, נועץ עם קודמו בתפקיד, שהיה אמור לסיים את המשמרת.הצג את ההמשך

מקור: ספר של דוד קורן "הגליל המערבי במלחמת העצמאות"

קיץ 1947
בן-גוריון מסייר בגליל המערבי.

14.10.1947
גולדה מאירסון, נציגת המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, מבקרת בנהריה ונפגשת עם נציגי הישובים.

17.11.1947
אנית המעפילים "עליה" מגיעה לנהריה.

29.11.1947 הצג את ההמשך

מעל ספונה של "חנה סנש"הצג את ההמשך

תכנית החלוקה זעזעה את אנשי נהריה.