זכרונות וראיונות

נכתב ע"י יוסף פריזם נובמבר 2011

.

בתאריך 29.11.1947 חגגנו ורקדנו ברחובות המושבה, אחר ההצבעה באו"מ על הכרזת המדינה, למרות שידענו שאנו מתוכננים לחיות בשטח הערבי של החלוקה. בגליל המערבי היה הגוש של נהריה, שבי ציון, רגבה ועברון. ולידם הכפר הערבי מזרעה, ופרדס אירני מדרום לנהריה . וכן 4 קיבוצים מבודדים: יחיעם חניתה אילון ומצובה,
ידענו כי ממתינה לנו תקופה קשה. והקשה ביותר היה הלא נודע, מה צופן לנו העתיד? היו מספר תושבים קטן שברח מנהריה, ביניהם ראש המועצה המקומית מר קאהן ומשפחתו.הצג את ההמשך

כתבה מרים ברוק -כהן

עליית הנאצים בגרמניה, נראתה להורים מסוכנת וב1933 הם נסעו לבדוק מה ואיך קורה בישראל. הם ביקרו במקומות שונים בעיקר קיבוצים, ולדברי טובית אביה סיפר שאת רב המידע שלו קבל מהאופים שאפו בלילות. ההורים חזרו לגרמניה, דר' קרמר נשאר להסדיר את עניניהם והאם, טובית, אחותה הבכירה ממנה ואחיה עלו ארצה והגיעו לקבוץ בית אלפא, ששם שמחו מאד שהגיעה עוד ילדה בגיל זה כי היתה שם רק ילדה אחת. כאשר האב הגיע הם התישבו בנהריה, שם היה רופא עינים אבל גם קבלו 'משק עזר' קטן ברחוב מרגוע , שבו גידלו פירות ירקות ותרנגולות.הצג את ההמשך

סיפורי עלייה

התיישבות בנהרייה
סיפור אישי אודות תחילת המגורים בנהרייה

ראיון עם הגב' רחל אלבז

תאריך הראיון: 2 בפברואר 2011

שם המראיי/נת : מאיה בר לב (בית ליברמן – המוזיאון לתולדות נהרייה)

פרטים אישיים

שם משפחה: אלבז (לבית חזן)

שם פרטי: רחל

שכונת מגורים נוכחית בנהרייה: טרומפלדור

שנת לידה: 1930

תאריך עלייה לארץ: 18.10.1955

ארץ מוצא: מרוקו

תאריך הגעה לנהרייה: תחילת 1957

סיפור העלייה וההתיישבות בנהרייה

1. מה הייתה הסיבה שבגללה הוחלט לעלות לארץ?

עלינו לארץ בגלל ציונות. בתקופה זו חיי היהודים במרוקו היו עדיין טובים.הצג את ההמשך

משפחת ריכבלסקי הגיעה לנהריה בקיץ 1937. יחד עם קורט ריכבלסקי (ת.לידה-1901) הגיע גם אביו אלכס ,(ת.לידה -1869.) קורט ריכבלסקי היה בין 30 המשפחות הראשונות שעסקו בחקלאות. המצב הכלכלי של החקלאים בנהריה היה בכי רע ,ורק הלוואות הצילו אותם מפשיטת רגל.

ההלוואה שקבל ריכבלסקי מן הסוכנות היהודית,הייתה מיועדת לפיתוח ענף הלול וכיסוי חובות העבר.מר ריכבלסקי ייבא מגרמניה אינקובטור (מדגרה) והניח את אבן הפינה לגידול תרנגולות.
המשפחה מצאה באינקובאטור ובהדגרת הביצים את מקור הכנסתה העיקרי.
למרות היזמות ,גברו קשיי הפרנסה ומר ריכבלסקי לא הצליח לעמד בהחזרי ההלוואה שקיבל. הואיל וכך הוחרם האינקובטור .הצג את ההמשך

כתב: יוסף פריזם

חוף נהריה זכה במשך כשנתיים באותה נקודה להורדת מעל 1000 מעפילים, משלוש אוניות העפלה. האוניות " חנה סנש" ו"עליה" ,היו מתוכננות והמתינו להן אנשי הפלי"ם ,יחד עם חברי הפלוגה הימית וסירות הימיה שביצעו את הורדת המעפילים בהצלחה.
ברצוני לספר על האוניה ה-3 " האומות המאוחדות" , שהגיעה במפתיע בצהרי היום 1.1.1948 ללא כל התראה או הכנה.הצג את ההמשך

כתב: אלחנן אילת (אלטבך)

להלן קטע משירו של נתן אלתרמן ב"טור השביעי", נאום תשובה לרב חובל איטלקי אחר ליל הורדה.
....ונספר לך אז כי פתוחים השערים
כבר מזמן נפתחו חי שמים
ופתחה אותם זו חבורת נערים
שעמדה אותו לילה במים...הצג את ההמשך

כתב: מנדל פירסט

בשנת 1939 סיימתי קורס טרום צבאי,שהכשיר אותנו להוריד ולחלץ מעפילים אשר הגיעו לארץ במסגרת עליה ב'. קורס זה נערך בהנחייתו ובניהולו של שמואל טנקוס,ונערך בנחל הירקון בצריף " יוגוסלביה" . תפקידי בנהריה היה להקים מערך לקליטתם של אניות המעפילים אשר יגיעו לחופי נהריה.הצג את ההמשך

מאת ישראל חורב , מתוך הספר "בין שדות וים"

חזרתי לאיטליה עם הספינה "דלין", לאחר השלמת מסעה עם המעפילים. בינתיים גברה תנופת ההעפלה, ו"המוסד לעליה " החל להשתמש בכלי שיט גדולים יותר, אוניות של ממש.אחת מאילו הייתה אונית משא קטנה, בת 250טון,אשר טבעה בזמן המלחמה בתוך נמל גינואה.
האיטלקים משוה מן המים , האריכו אותה ושיפצו את מנוע הדיזל . אנחנו חכרנו אותה אצל סוכן איטלקי איתו היינו קשורים-"בעל הזקן" קראנו לו. הוא היה מחכיר ל"מוסד" אוניות ישנות,בתנאי שאם תוחרם האוניה, או תאבד-ישולם לו מלוא מחירה.הצג את ההמשך

על-פי זיכרונות נעמי בר סלע (איזקסון) .
צילומים משה איזקסון.

ההתחלה

אבא נולד בדינסלאקן למשפחה שעסקה במסחר בבהמות, אף הוא התפרנס ממסחר, עיסוק אותו לא אהב ושנכפה עליו מכורח המציאות.
 
אמא נולדה בכפר שבהרי הטאונוס .כך שהחקלאות לא הייתה זרה לה.

בשנת 1930 התגורר אבא בדיסלדורף עיר בה עבד לפרנסתו, פוטר מעבודתו שוב ושוב בגלל יהדותו, אז יצר קשר עם התנועה הציונית המקומית וביקש דרכה לעלות לפלסטינה. המהנדס יוסף לוי איתו נפגש, שכנע אותו לבוא למושבה
"נהריה " ולהיות בה חקלאי. הצג את ההמשך

נהריה 20.1.2011

שמי רותי ארנן לבית זון נולדתי בעיר נהריה להורי אריך ובלה זון ז"ל אשר היו בין מייסדי העיר נהריה, כאשר עלו ארצה בשנת 1934 .
זאת לאחר שאבי חווה במקום עבודתו בית מסחר ענק ליצור ושווק בדים לקללה "יהודי מלוכלך" , מחבר עבודה די קרוב.הצג את ההמשך