בריכת סורסוק

מאגרת מספר 32 למדריכי הגליל המערבי – בירכת סורסוק
"זהו קטע חפירה קטן של התעלה שהזינה את הבירכה – כנראה מפעל להפקת מלח בעבר. החפירה היא חפירת הצלה לפני פיתוח המתחם על ידי עיריית נהריה כטיילת חופית. נכון לעכשיו מסתמנת אפשרות שהעירייה תכלול את הנקודה ושימורה במסגרת תכנית הפיתוח.
גם כאן כמו בחפירות אחרות, סימני השאלה מרובים. הממצא הנוכחי מראה על התקופה הצלבנית לפי סגנון הבניה והסיתות (אין סימני פעילות מהתקופה העות'מאנית. לעומת זאת אין חרסים או ממצאים אחרים המוודאים זאת). תעלה שעל בסיסה הונח מצע של שברי אבנים ואדמה, על המצע הונחו אבני כורכר מסותתות בהתאמה. בשוליים שני נדבכים וברווחים טיח בהיר (יתכן נדבך שלישי, אולי תוצאה של פעילות מאוחרת יותר?!!). התעלה בעלת שיפוע של 0.5% לכיוון מזרח, והיא מחברת בין הים לבירכה.
המידע הקיים מתבסס על חפירת הצלה קטנה מאוגוסט 1947, ועל עבודה מסיבית יותר, סמי-מדעית, של יוסטוס מאיאר מנהריה בקיץ 1976. עבודה זו התפרסמה בספר – "קדמוניות הגליל המערבי" – קובץ מאמרים, בעריכתו של משה ידעיה בשנת 1986, עמודים 340-354.
השם הערבי של השטח הוא: "ארד אל-כאריב". סורסוק הוא שם חדש של המאה ה- 19, וכאמור אין הוכחה שמפעל המלח עבד במאה ה- 19. אלפרד תואני שבנה את "בית ליברמן" התחתן עם אחת הבנות לבית אלכסנדר סורסוק, כך כנראה עברו אדמות סורסוק לבעלותו. הוא מכר את האדמות לבהאאים ולחברה המייסדת של נהריה. תואני התעניין בכסף, לו הוא נזקק עבור הימוריו במונטה קרלו. אין לנו ידיעות אם מפעל המלח היה פעיל בזמנו.
סימן שאלה גדול עומד על נקודת ההתחלה על החוף. על הסלע ישנם סימני חציבה שונים. האם היה כאן מתקן שאיבה או אולי הסתפקו בהזנה טבעית כתוצאה של עליית מפלס הים בגאות החורפית?
יוסטוס מאיאר עשה בדיקת פחמן 14 לחומר אורגני שהוצא מן הטיח בתעלה (באיזו נקודה?). התוצאה – התקופה הביזנטית – 620_+ 90 לספירה. תוצאה זאת סותרת את ממצאי החפירה הנוכחית – התקופה הצלבנית.
לכל מי שאין בידו את הקובץ האמור לעיל אנחנו מצרפים כאן את המאמר של יוסטוס מאיאר. קריאה מהנה".
תודה גדעון ורועי.