מאת : קרן גרינברג

ביום חמישי 07.02.08 התקיים במגדל המים, שיח גלריה בנושא תערוכתה של יעל רשף " לכל איש שם ". הסופרת תלמה אדמון, ניתחה את יצירותיה של יעל, בצורה יוצאת דופן שגרמה לכל הנוכחים להביט בהן בעיניים אחרות. התערוכה נוצרה מתמונות משפחתיות של משפחות יהודיות וערביות, ומראה בין היתר, את המוסכמות בצילום משפחתי מבויים, בו המצולמים שומרים על חזות מאופקת ומבט הנשלח אל הנצח. עם זאת
הדגש ביצירות הוא על יציבות התא המשפחתי בזמנו, ולאו דווקא על הזיוף.

"מן האלבום של יעל ניבטים יחסים חיוביים בין בני אדם בכלל ובין בני משפחה בפרט. ויש בו גם קשר מתמיר בין אדם לנוף שבתוכו הוא נטמע", ציינה תלמה. הדיון עסק במשמעות הנסתרת שביצירות, הגלומה בין היתר בשנה בה צולמה התמונה – שנה המרמזת על אירועים היסטוריים שונים בתולדות העם היהודי והערבי. בד בבד ישנם יצירות, שעיקרן תפיסת רגע יומיומי יקר, כמו : אבות החוזרים מיום עבודה בשדות, ומתכנסים יחדיו לצילום עם עולליהם בפוזת "ביכורים הנה הבאתי". "יש בה היפוך נפלא ומרובה, מלא הומור ושמחה במה שיש. ויש בה רוך הנובע מתוך כוח שהרשה לעצמו ריפיון של רגע". ההיפוך עליו תלמה דיברה הוא בהיעדר האימהות בצילום, אע"פ שנוכחותן מורגשת. לעומתן בסדרת העבודות "שחור-לבן- כתום-ירוק" המרשימה באמירתה החדה, מציגה יעל נשים פלשתינאיות במחסום, שדמויותיהן אינן מובנות מאליו, וצריך להראותן."כל אחת והשם שלה..." תלמה סיכמה בדרכה הפיוטית : "התערוכה המקיפה אותנו היא פיתרון עשיר ומגוון לעצב הקיומי הישראלי. היא מוכיחה שיש לנו מעיינות פנימיים, שאפשר לשאוב מהם בלי הגבלה כדי להתנחם, ולהמשיך הלאה בכביש שלא אנחנו סללנו אותו."

במפגש ענתה יעל רשף לשאלות הנוכחים בנושאים כמו: תהליך עבודתה החדשני הכולל שימוש במחשב, וכלה בתהליך איסוף התמונות להכנת התערוכה. היה זה ערב מרתק עבור כל הנוכחים, שסיכמו את המפגש כמאיר עיניים.